כיצד סומלילנד עשויה להפוך מנקודה אלמונית על המפה לנכס מודיעיני וכלכלי – בלי בסיס צבאי ובלי רעש מיותר
איל לוינטר | 8 בינואר 2026 | גיאו-פוליטיקה | 4 דק׳
מה ישראל באמת יכולה לעשות אחרי שהכירה בסומלילנד? | פרשנות
רקע
ב-26 בדצמבר הודיע ראש הממשלה בנימין נתניהו על הכרה רשמית בסומלילנד – חבל ארץ בצפון סומליה שהכריז בשנת 1991 על פרישתו מסומליה ועל הקמת "הרפובליקה של סומלילנד" העצמאית. מאז פועל האזור כמדינה דה-פקטו: יש בו ממשלה מתפקדת, מוסדות שלטון, מטבע עצמאי ובחירות דמוקרטיות סדירות. עם זאת, במשך יותר משלושה עשורים לא זכתה סומלילנד להכרה רשמית כמדינה ריבונית מצד אף מדינה בעולם.
על אף שממשלת סומליה והקהילה הבין-לאומית ממשיכות לראות בסומלילנד חלק בלתי נפרד מסומליה, בפועל מדינות רבות מתייחסות אליה כאל ישות נפרדת: הן מקיימות עימה קשרים מדיניים, כלכליים וביטחוניים, ושולחות אליה נציגים בלתי-רשמיים – גם אם נמנעות מהכרה פורמלית בעצמאותה.
מבחינת הדין הבין-לאומי הפורמלי, סומלילנד טוענת כי היא עומדת בכל הקריטריונים המקובלים למדינה ריבונית, כפי שנקבעו באמנת מונטווידאו משנת 1933: אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, ממשלה אפקטיבית ויכולת לנהל יחסים עם מדינות אחרות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
עיצוב מפה: מגזין אפוק
