מיקומה האסטרטגי של סומלילנד והפיכתה לבעלת ברית של ישראל מעוררים חששות אזוריים ובין-לאומיים רבים. גורמים בכירים בישראל מציינים כי סומלילנד משקיעה מאמצים עודפים בהכחשת השמועות על התמורה שהבטיחה לישראל, בשל חשש להיכנס למעגל העימותים האזוריים
יוני בן מנחם | 4 בינואר 2026 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
ההכרה הישראלית בסומלילנד ממשיכה לעורר חשש ערבי ואסלאמי | פרשנות
גורמים ביטחוניים בכירים מעריכים כי ההכרה הישראלית בסומלילנד עלולה להכניס אותה למעגל העימותים האזוריים בין ישראל לטורקיה ובמדינות ערב. לכן, היא משקיעה מאמץ עודף בהכחשת שמועות שנפוצו בעולם הערבי בנוגע לתמורה האפשרית שנתנה לישראל עבור ההכרה בה.
לדברי אותם גורמים, ההכרה הישראלית בסומלילנד נתפסת בעיני טורקיה ומדינות ערביות כמהלך ישראלי שמטרתו המרכזית הוא להפוך את סומלילנד לפלטפורמה שתאפשר לתקוף ביעילות את החות'ים בתימן. המרחק בין סומלילנד לתימן הינו כ-200 ק"מ בלבד; ישראל יכולה להשתמש בשדה התעופה של סולמלילנד או להקים באישורה מסלולי המראה שמהם יוכלו להמריא מטוסי חיל האוויר לתקיפות אינטנסיביות על יעדי החות'ים בתימן. זאת במקום להוציא טיסות למרחק אלפי קילומטרים מישראל, הכרוכות בסיכון לוגיסטי גבוה ובעלויות כבדות.
אם אכן סומלילנד תאפשר מהלך כזה, היא עשויה להפוך לשותפה של ישראל בכל מהלכיה לבלימת ההשפעה האיראנית באזור. הצטרפותה האפשרית לציר האנטי-איראני אינה התוצאה היחידה של ההכרה הישראלית בה. מיקומה האסטרטגי של סומלילנד והפיכתה לבעלת ברית של ישראל מעוררים חששות אזוריים ובין-לאומיים רבים, והופכים אותה לשחקנית בסכסוכי האזור.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
נשיא סומלילנד, עבדרחמן מוחמד עבדאללהי, 10 בנובמבר 2024 | צילום: LUIS TATO/AFP via Getty Images
