ישראל השמידה את מרבית המערבלים הפלנטריים שבידי איראן, שכעת חוזרת לרכוש אותם מסין, בניסיון להאיץ את יכולות הייצור של טילי הדלק המוצק שלה. האם ישראל תצליח לסכל את המהלך?
איל לוינטר | 9 בדצמבר 2025 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
המכונה שמניעה את המלחמה: הקרב החשאי נגד המערבל הפלנטרי של איראן | פרשנות
רקע
איראן רואה בטילים הבליסטיים – ובפרט בטילי דלק מוצק – את נדבך ההרתעה הקונבנציונלי המרכזי שלה. לטילים מבוססי דלק מוצק יש יתרון תפעולי משמעותי: ניתן לשגרם כמעט מיידית, ללא צורך בתדלוק מקדים (בניגוד לטילי דלק נוזלי), וכך מצטמצם משמעותית זמן החשיפה של המשגר לפני הירי.
על פי פרסומים המבוססים על הערכות מודיעין אמריקאיות, עד סוף 2024 ייצרה איראן עשרות טילים בליסטיים בחודש – כ-50 בממוצע. במקביל, ניתוחיהם של חוקרי נשק מערביים, שהתבססו על תצלומי לוויין ומיפוי תשתיות הייצור, הצביעו על כך שהתעשייה האיראנית הייתה בדרך להשגת קיבולת פוטנציאלית של למעלה מ-200 טילים בליסטיים מבוססי דלק מוצק בחודש, אילו המפעלים היו פועלים במלואם.
המרכיב הקריטי במערך הזה הוא המערבל הפלנטרי – מיקסר תעשייתי גדול בעל מספר זרועות ערבול המסוגל לערבב חומרים צמיגיים לידי תערובת הומוגנית, שהיא למעשה גוש הדלק המוצק של מנוע הטיל. ללא מערבלים כאלה נוצר באיראן צוואר בקבוק חמור בייצור מנועי הדלק המוצק.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
צילום: Photo Agency/Shutterstock.com