פרויקט מיוחד: כרוניקה של מלחמה

לזיכרון האנושי יש דפוס ברור: ירידה חדה – ואז התייצבות. רוב הפרטים שאיננו חוזרים אליהם נשכחים במהירות במהלך הימים והשבועות הראשונים, ורק מיעוטם נצרבים באמת בתודעה.

כך גם בזיכרון הלאומי שלנו: כשנתיים חלפו מאז פרוץ המלחמה, ורבים כבר מתקשים לשחזר את הרצף, את התחושות, את הדרמות שהתפתחו מדי יום. אך כששבים אל הכרוניקה הזו, מתגלה סיפור מתח מתמשך – כזה שבו המציאות משתנה ללא הרף, לטוב ולרע, והלחץ מצד אויבינו אינו פוסק לרגע.