היא שולחת מרגלים, תומכת באיראן, בחמאס ובחיזבאללה ואימנה את הזרוע הצבאית של אש"ף. ולמרות זאת, מדינת ישראל פתחה בפניה את השערים ואפשרה לה להשתלט על נכסים אסטרטגיים ועל חברות הייטק. תחקיר מגזין אפוק ממפה את ההשקעות הסיניות בישראל ומזהיר מהעתיד לבוא
איל לוינטר | 7 ביוני 2021 | גיאו-פוליטיקה | 33 דק׳
איך הצליחה המק"ס לתמוך בקיצונים שבאויבינו, וגם לקבל את המפתחות לישראל
ישראל הייתה המדינה הראשונה במזרח התיכון שהכירה בסין הקומוניסטית. זה קרה בינואר 1950, כחצי שנה לאחר שהמפלגה הקומוניסטית הסינית (המק"ס) תפסה את השלטון. לא היה מדובר בקשרים דיפלומטיים רשמיים, אלא חסויים. תיעוד ראשון שלהם הופיע ב-1979 כאשר ישראל העבירה בחשאי טכנולוגיות הגנה לסין. ובשני העשורים הבאים כאשר ישראל ביצעה יותר מ-60 עסקאות של העברת טכנולוגיה צבאית למק"ס בשווי כולל של 1 עד 2 מיליארד דולר.
בעסקאות נכללו טכנולוגיות לשדרוג טנקים, מערכות לראיית לילה, מערכות לוחמה אלקטרונית, טילי אוויר-אוויר ועוד. "המניע של ישראל היה בעיקר כלכלי, אך ברמה משנית גם ביטחוני-אסטרטגי. ישראל קיוותה כי בזכות הסיוע שנתנה [לסין], סין תכלול את האינטרסים הביטחוניים של ישראל במכלול שיקוליה המדיניים-הביטחוניים", כתב אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד, בחוות דעת שחיבר עבור מרכז שאשא למחקרים אסטרטגיים. "במיוחד רצתה ישראל כי סין לא תחזק את אויביה המרים ביותר בתחומים שונים. [אולם] תקוות אלה נכזבו כבר באותה עת. לעומת זאת, צרכיה של סין, שהיו גם ביטחוניים וגם כלכליים, נתמלאו לשביעות רצונה".
עוד בשנות ה-70 החלה המק"ס לקיים קשרים צבאיים ענפים עם משטרו של סדאם חוסיין. הקשר המהותי ביותר היה העברת שני טון אורניום מועשר בדרגה נמוכה מכור גרעיני של צבא סין לסדאם. כזכור, באוגוסט 1980 איים סדאם להשמיד את מדינת ישראל בנאום אלים במיוחד, וכעבור שנה מחקו מטוסי קרב ישראליים בשניות את חלומו להשיג פצצה גרעינית, לאחר סדרת הפצצות על הכור בעיראק.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
פעילי פת"ח לומדים מציטוטיו של מאו דזה דונג (1970) | צילום: Rolls Press/Popperfoto via Getty Images/Getty Images
