מדיניות החוץ הרוסית מתרכזת בערעור הסדר הקיים. לאן זה מוביל אותנו?
ד״ר יבגני קלאובר | 25 בדצמבר 2017 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
המלחמה הקרה החדשה
כשנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נכנס לבית הלבן בתחילת 2017 הוא קיווה שיצליח במה שקודמיו, אובמה ובוש, נכשלו – לחמם את היחסים עם רוסיה של ולדימיר פוטין ולשתף איתה פעולה. אולם אחרי כמעט שנה בתפקיד, אפשר לומר שהיחסים לא רק שלא השתפרו, אלא הורעו. במארס 2017, דובר מטעם נשיא רוסיה הציע ששני הצדדים נמצאים ב"מלחמה קרה חדשה". ובחודש יולי, אחרי שארה"ב הטילה סנקציות חדשות על רוסיה, מוסקבה הבטיחה לנקום.
למעשה זו מלחמה שהחלה מזמן. פוטין משקיע מאמצים רבים בהידוק הקשרים עם איראן, לוב, עיראק, מרוקו ואלג'יריה. בין היתר הוא מסייע להן לבנות מתקנים לייצור אנרגיה גרעינית. ומנגד, הגוש המערבי (בהנהגת ארה"ב ונאט"ו) מנסה להתנגד לתהליך הזה, למשל, כששלח את חייליו לסוריה מתוך מטרה מוצהרת להתנגד להתפשטות הרוסית – שמטרתה להחזיר את השליטה בסוריה לבשאר אל-אסד; או כשטיפח לוחמים ב"צבא סוריה החופשי" וכשתמך בכוחות הסונים – שמטרתם לעצור את התפשטות איראן באזור.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
