כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שהמלחמה בסוריה יצרה את משבר הפליטים הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה, מגיע תורה של אפריקה, שעלולה ליצור אקסודוס גדול לא פחות. סקירת מצב

איל לוינטר | 21 ביולי 2017 | גיאו-פוליטיקה | 9 דק׳

“כל גלי ההגירה לאירופה ואלה שנכנסו אלינו, כל מה שקרה עד עכשיו זו רק ההתחלה”

במשך שלושה ימים צעדה אַשה כשהיא נושאת על גבה את בתה הקטנה – היחידה מבין ילדיה שנותרה בחיים. היא לא הספיקה לקחת דבר שעה שהחיילים הניגרים באו לשחרר את כפרה מידי אנשי בוקו חראם שפשטו עליו לפני כשנה כמו גנגסטרים, והאשימו את התושבים בכפירה. החיילים ששחררו את הכפר הורו לתושבים לברוח ברגל, ויש הורים שאף לא הספיקו לאסוף את ילדיהם והופרדו מהם.

ל"ארין", אישה בת 80 מכפר אחר, היו נסיבות דומות. למרות התנאים הקשים, היא הצליחה לגדל בגינתה קצת שעועית ואגוזי אדמה שמהם קיימה את משפחתה. כשבוקו חראם פשטו על הכפר והחלו לגייס את הילדים לשורות הארגון, החליטו תושבי הכפר לברוח עם ילדיהם להרים. מי שנותר ולא התגייס – נרצח. בערב, אחרי שהגנגסטרים עזבו את הכפר, חזרו התושבים. כאשר חיילי צבא ניגריה הגיעו, הם העלו את כולם על כלי רכב ושרפו את הכפר עד עפר, כדי למנוע מבוקו חראם לשוב אליו.

"אני כרגע בבורנו, מוקד הרעש של המשבר", אומרת לי סמנתה ניו-פורט' בשיחת סקייפ מקרטעת כשהיא יושבת בתוך אוהל ארעי, כסוף, שכאילו נלקח מניסוי של סוכנות החלל האמריקנית על כוכב לכת מרוחק. מחוץ לאוהל, אחד מבין העשרות שהוצבו במידוגורי (עיר הבירה של מדינת מחוז בורנו), מתאספים מדי יום אלפי עקורים שברחו משלטון הדמים של בוקו חראם – ארגון הטרור הידוע שנשבע אמונים לדאע"ש.

תמונה: Chris-McGrath_Getty-Images

שתפו: