במשך תקופה ארוכה היא התלוותה לחברה הטוב ג׳יימס פולי שנרצח על יד דאע״ש, וביחד הם סיקרו את הלחימה בסוריה ובלוב. ראיון עם ניקול טאנג, עיתונאית מלחמות לא שגרתית
בן קמינסקי | 13 בנובמבר 2014 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
לחמוק מצלפים עם ג׳יימס פולי
בעיירה טורקית קטנה, על הגבול עם סוריה, ישבה וחיכתה ניקול טאנג, צלמת עיתונות צעירה ונמרצת שעקבה אחרי המהפכות במזרח התיכון מאז ההפיכה במצרים ב-2011. מוקדם יותר באותו יום אפל בנובמבר 2012 היא התכתבה עם עיתונאי המלחמות ג׳יימס פולי, חברה הטוב, בדואר האלקטרוני. הוא בדיוק מצא מקום עם אינטרנט בתוככי סוריה המדממת כדי להעלות חומרים לפני שהוא עוזב את סוריה, והשניים קבעו היכן ומתי יפגשו בעיירה הטורקית. טאנג הייתה אמורה לסייע לו באספקת ציוד, וציפתה לאכול איתו ארוחת ערב לפני שימשיכו לדרכם.
אבל כשהגיעה השעה חמש בערב שבה קבעו להיפגש, פולי לא הופיע. טאנג התקשרה לטלפון הלווייני של פולי, אבל לא הייתה תשובה. היא התחילה לדאוג. כשהגיעה השעה שמונה בערב, טאנג כבר הייתה מוטרדת מאוד. היא התקשרה למספר הטלפון הביתי של מוסטפא, המתורגמן של פולי.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
ניקול טאנג עם ג׳יימס פולי בזמן שעבדו ביחד בסוריה. ״הוא היה אדם אכפתי ומתחשב, לא תחרותי כמו העיתונאים האחרים״ | צילום: ניקול טאנג
