כניסה
הרשמה לניוזלטר

הם בנו העתק של פריז שאפשר לגור בו, כולל מגדל אייפל ושדרות ״שאנז אליזה”. הם עובדים על גרסה של מנהטן שתכלול את נהר ההדסון, וכבר סיימו חיקוי כמעט מושלם של ונציה ואפילו העתק מדויק של הבית הלבן. צללנו לתוך תופעת ״ערי הקופי” של סין כדי להבין מדוע בונים אותן. על הדרך גילינו ערי רפאים עצומות שגודלן פי שניים מתל אביב, ודיברנו עם מנהיג תנועת מחאה חדשה שמנסה לתפוס את הדירות הריקות

איל לוינטר | 25 באפריל 2015 | גיאו-פוליטיקה | 14 דק׳

מדוע סין מעתיקה ערים שלמות מארה"ב ומאירופה בזו אחר זו?

למרגלות רכס הרים אוסטרי, ליד אגם בצבע כחול-טורקי, שוכנת העיירה הפסטורלית האלשטאט, שהוכרזה על ידי אונסק״ו כאתר מורשת עולמית בשל יופייה הנדיר והתרבות העתיקה ששימרה. תושבי המקום, שמתפרנסים בעיקר מתיירות, שמחו לראות ב-2010 שתיירים סינים מתחילים להגיע לעיירה.

במלון סולידי בן 400 שנה השוכן בכיכר השוק ישבה מוניקה ונגר, בעלת המלון, וצפתה בתיירים שהסתובבו וצילמו את העיר. היא גם אירחה במלון תיירת סינית אחת במשך שבועיים.

אבל היה משהו משונה בתיירת הזאת. במשך ימים רבים מתוך החופשה היא ישבה ליד שולחן ועבדה על המחשב הנייד שלה. ונגר ניגשה אליה, והעירה לה בהלצה: ״אסור לעבוד בחופשה״. התיירת הרימה את ראשה, ולהפתעתה של ונגר הסבירה שהיא בכלל לא בחופשה, אלא בעבודה – כאדריכלית בחברה הסינית Minmetals.

אט-אט החלה להתבהר תמונת המצב עבור 900 תושבי העיירה: התיירים הסינים היו בעצם אדריכלים שצילמו בחשאי את המקום על כל פרטיו ותכננו להעתיק אותו. ״הם צילמו את כל אחת מחזיתות העץ ואת כל המרפסות״, אמרה ונגר בראיון לעיתון שווייצרי.

במאי 2011 גילה ראש העיירה שהחברה הסינית Minmetals כבר החלה לבנות בסין 27 מבנים זהים למבנים מהעיירה שלו, ואפילו לחצוב אגם מלאכותי שיהיה זהה לאגם בהאלשטאט. ב-2012 כבר כמעט הושלם העתק מדויק של העיירה, בגודל מלא, בפרובינציית גואנג-דונג.

פריז הסינית בפרברי האנג-ג׳ואו

פריז הסינית בפרברי האנג-ג׳ואו | Bianca-BoskerOriginal-Copies

״אחרי חיפוש של כמה שנים בכל העולם, החלטנו שאנחנו רוצים לבנות בסגנון אוסטרי״, הודה סגן נשיא Minmetals. ״לחברה שלנו יש כבר פרויקטים בסגנון גרמני, ספרדי, בריטי ואיטלקי. זה הפרויקט האוסטרי הראשון שלנו״.

האלשטאט היא רק קצה הקרחון בסיפור הזה. כמה שנים קודם לכן, גרנט הנדרסון, נער חביב, סיים לימודי תיכון בעיירה ג׳קסון הול, השוכנת בעמק שטוח, בין רכסי הרים גבוהים, בצפון מערב מדינת וויומינג, ארה״ב. בחורף משמשת העיירה כאתר סקי, ובקיץ כנקודת יציאה לכמה מהפארקים הלאומיים המפורסמים של ארה״ב. הנדרסון חושב שזה המקום היפה ביותר בכדור הארץ, הבית הטוב ביותר שאפשר לגדול בו, כפי שכתב במאמר שפרסם בעיתון מקומי. מקום המשמש גם בין היתר כבית שני, או אולי שלישי ורביעי, לכמה מהסלבריטאים ומעשירי העולם שנופשים שם.

לכן הנדרסון, כמו גם אלפי תושבי ג׳קסון הול, חשו מבוכה, בלבול וכעס, כאשר התגלגלה אליהם ידיעה על כך שיש ג׳קסון הול נוסף בכדור הארץ, במקום בלתי צפוי: סין. מתברר שעיירת הנופש הזאת, השוכנת בהרים שמצפון לבייג׳ינג, היא העתק כמעט מושלם של ג׳קסון הול, ביתו של הנדרסון. הארכיטקטורה והחומרים נראים זהים. גם האזור המסחרי שבמרכז העיירה, הכולל כמה מלונות יוקרה, הועתק בשלמותו. הסינים העתיקו אפילו את הפאב השוכן במרכז האזור המסחרי, ה-Cowboy Bar.

בינתיים, בצפון מזרח סין הרסו השלטונות כפר דייגים מהמאה ה-15 והחלו לבנות במקומו גרסה של לא אחרת מאשר מנהטן, כולל נהר ה״הדסון״. מנהטן הסינית תתחבר לחלק הצפוני של עיר הענק טיינג׳ין, ובנייתה צפויה להסתיים עד 2019.

ביאנקה בוסקר שערכה מחקר מקיף בסין על עיירות הקופי  |  Bianca-BoskerOriginal-Copies

ביאנקה בוסקר שערכה מחקר מקיף בסין על עיירות הקופי | Bianca-BoskerOriginal-Copies

גם העתק של פריז כבר נבנה בסין, כולל מגדל אייפל. חברת נדל״ן גדולה החלה בבנייתו ב-2007 בפרברי העיר האנג-ג׳ואו, המרוחקת כ-180 קילומטר משנגחאי. למרות ההעתק המדויק יחסית של הבתים הפריזאים, המזרקות והפסלים, כולל שדרות ״שאנז אליזה״, פריז הסינית מסוגלת לאכלס כיום רק כעשרת אלפים תושבים, וגובהו של מגדל אייפל הסיני הוא רק 108 מטר, בערך שליש מגובה המקור.

אפילו את ונציה אפשר למצוא היום בסין, כולל תעלות המים שלה, כמו גם כפר איטלקי פסטורלי; עיירה בשווייץ השוכנת למרגלות ערי האלפים; וכמובן שאי אפשר בלי הדובדבן שבקצפת – העתק של הבית הלבן.

״זה לא נראה נכון כל כך… זה נראה מזויף״, אמר לבי-בי-סי האדריכל הבריטי טוני מאקאי, שהסינים שכרו כדי לבנות העתק של עיירה בריטית, כ-30 קילומטר ממרכז שנגחאי. מאקאי בנה רחובות בריטיים מרוצפים, פאבים, בית מלוכה ואפילו פסל של ווינסטון צ׳רצ׳יל.

למה הסינים מעתיקים את הערים?

״מה שמיוחד ב׳עיירות הקופי׳ האלה הוא לא רק גודלן, אלא העובדה שהן נבנו למגורים״, אומר בראיון לאפוק טיימס פיל תומפסון שנסע לסין כדי לחקור את הנושא וביקר בלמעלה מ-12 ״עיירות קופי״ כאלה. ״לאמריקה יש דיסני וורלד ולאס וגאס, אבל האשליה בהם היא זמנית. האנשים שגרים בעיירות הקופי בסין חיים את חייהם באשליה הזו״.

אפילו את ונציה אפשר למצוא היום בסין, כולל תעלות המים שלה, כמו גם כפר איטלקי פסטורלי; עיירה בשווייץ השוכנת למרגלות ערי האלפים; וכמובן את הדובדבן שבקצפת – העתק של הבית הלבן 

בימים אלה עובד תומפסון ביחד עם שותפו סבסטיאן אקר על סרט תיעודי שינסה לענות על השאלה מדוע העיירות האלה קיימות. את מחקרו התחיל תומפסון בהאלשטאט שבנו הסינים.

״כשהגעתי לשם הם עדיין לא סיימו לבנות, אבל כבר ניגנו ברחבי העיר מוסיקה אוסטרית דרך רמקולים גדולים״, הוא מספר. ״זו הייתה חוויה מוזרה. זה הרגיש כל כך סוריאליסטי. בעיקר משום שנראה שאף אחד לא גר שם. זה נראה מזויף. הייתה לזה הרגשה כמו בתפאורה של סרט שאינה אמיתית. אתה מרגיש שאתה לא אמור להיות שם״.

דיברת עם האנשים בהאלשטאט ובעיירות קופי נוספות?

״כן, אני ושותפי דיברנו עם אנשים רבים, כולל ראשי ערים ואדריכלים״.

ומה הם אמרו? למה הם בונים את זה? 

״קיבלנו הרבה תשובות שונות. התשובה שקיבלנו הכי הרבה היא שיש מעמד ביניים גדול בסין שמרגיש שהאדריכלות הסינית המסורתית לא מתאימה לו, ומחפש בתים נוחים יותר שיהיו מערביים יותר. אבל זה לא נראה לי נכון באמת, זה נאמר לנו על ידי מחלקות השיווק בערים האלה, שניסו למכור את הבתים.

״הסבר נוסף שקיבלנו הוא שאנשים בסין רוצים להראות את העושר שלהם, ואחת הדרכים לעשות זאת היא לבנות בתים״.

העתק סיני של ונציה  |  Bianca-BoskerOriginal-Copies

העתק סיני של ונציה | Bianca-BoskerOriginal-Copies

זה כמובן לא מסביר מדוע הם בוחרים להעתיק את פריז למשל. בכל מדינה אחרת בעולם אנשים שרוצים להשוויץ בעושר שלהם בונים מגדל מיוחד, בתים מודרניים חדישים וכו׳. הם לא מעתיקים עיירות שלמות. 

״נכון. אולי הסיבה ההגיונית ביותר קשורה לבועת הנדל״ן הסינית. כל כך הרבה בתים נבנים בסין, ועיירות הקופי מאפשרות לייצר משהו ייחודי. הן יוצרות סיפור, משהו מיוחד שעשוי למשוך אנשים לקנות דירות״.

ביאנקה בוסקר ביקרה גם היא בעיירות הקופי לצורך מחקר. היא אספה מסמכים, ראיינה פועלים ותושבים שעברו לגור בהן, כמו גם מנהלים בחברות הבנייה ואדריכלים. בתחילת 2013 היא הוציאה ספר בנושא שנקרא Original Copies.

לא נראה לך מוזר שמדינה עם היסטוריה עשירה של 5,000 שנה מעתיקה תרבויות אחרות באופן כה בולט וגס? 

״גם אני חושבת שזה מוזר״, אומרת בוסקר בראיון לאפוק טיימס. ״פקידי ממשל המעורבים במימון הפרויקטים טענו שבכך שהם מעתיקים מודלים מערביים הם צוברים ניסיון ומומחיות בבנייה מערבית. הם טוענים שהם לומדים מהניסיון הבין-לאומי שנצבר ומשתמשים בו כדי לייצר יתרון לסין, באותה דרך שבה סין גונבת זכויות יוצרים של מדינות מערביות שמייצרות שעונים, מחשבים או תרופות״.

זה הסבר שלא ממש מחזיק מים. אפשר ללמוד מהאדריכלות המערבית גם באמצעות בנייה מודרנית, כמו בתקופת האולימפיאדה בסין, כשהסינים בנו אצטדיונים חדישים. אין צורך להעתיק את הבית הלבן, שזו אגב אדריכלות מיושנת יחסית. 

״מה שחשוב לראות הוא שמאחורי האדריכלות הזו מסתתרת גם מטרה סמלית. סין בחרה להעתיק מקומות ספציפיים בעולם. היא לא מעתיקה ארכיטקטורה איראנית או מקסיקנית, אלא ארכיטקטורה ממדינות מסוימות מאוד, מדינות עם כוח כלכלי או מדינות שמייצגות משהו מסוים. זו דרך לומר: ׳מה שאתם עושים, גם אנחנו יכולים לעשות, אבל מהר יותר וגדול יותר׳.

״מה שגיליתי הוא שחלק מהפרויקטים, שלובשים צורה של ערים אמריקניות או עיירות בריטיות, מומנו על יד הממשל המקומי בסין. כלומר, הממשל הסיני אומר: ׳אנחנו הולכים להעתיק את המתחרים שלנו. אנחנו הולכים ליצור מחדש את סימני התרבות המיוחדים ביותר שלהם׳. ואני טוענת שזו לא פעולה ניטרלית. הם יכלו לקחת תבניות ארכיטקטוניות מוכנות אחרות, או לעשות משהו חדש לגמרי, אבל במקום זאת הם החליטו להעתיק את המתחרים שלהם״.

בוסקר מסבירה שערי הקופי משמשות כסמל, או ניתן לטעון כתעמולה, להתקדמות של סין ולהצלחתה תחת הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית. ״המפלגה מציגה את הצטברות העושר שלה ואת היכולת שלה לבנות את זה. כך היא מראה לעולם, וגם לציבור הסיני שמביט מתוך סין, שהמפלגה הצטרפה, כביכול, לשורת המדינות המפותחות בעולם״.

לצד כל ההסברים שמרכיבים את החידה הסינית, בוסקר מאמינה, כמו תומפסון, שאחת הסיבות העיקריות קשורה לבועת הנדל״ן הסינית. ״אחת הדרכים של יזמי הנדל״ן למכור את הדירות בשוק היא להעניק להם זהות ייחודית, כמו עיר מיוחדת באיטליה או בקליפורניה. כך הם יכולים למכור סוג של חלום לסינים שמסוגלים לקנות את הדירות האלה״.

והסינים קונים? הם באמת עוברים לגור שם? 

״לא ברור כמה אנשים מאכלסים את המקומות האלה״, אומרת בוסקר.

כשאני מפנה לתומפסון את אותה שאלה הוא נותן תשובה החלטית יותר: ״רוב הדירות נמכרו למשקיעים שלא חיים שם. בחלק מהמקומות יש תפוסה של 20 אחוז, שזה נמוך מאוד. כמעט נטוש״.

עיר הרפאים ״אורדוס״ בצפון סין, שנבנתה כדי לאכלס מיליון איש אבל עומדת ריקה. העיר נבנתה עד הפרטים הקטנים, כולל פסלים בכיכר העיר  |

עיר הרפאים ״אורדוס״ בצפון סין, שנבנתה כדי לאכלס מיליון איש אבל עומדת ריקה. העיר נבנתה עד הפרטים הקטנים, כולל פסלים בכיכר העיר | Getty Images

המופע של טרומן

אין זה סוד שסין עוברת בעשור האחרון תהליך מואץ של עיור. אנשים רבים מהגרים מאזורים כפריים לאזורים עירוניים. בוסקר מסבירה שכדי לעמוד בקצב העיור, חלק מהממשלים המקומיים יזמו תוכניות לפיתוח פרברי הערים. הרעיון היה להעניק לפרברים ניחוח בין-לאומי. באמצעות העתקה של עיירות אירופאיות, מהלך שימשוך בעלי אמצעים ומשקיעים זרים לרכוש שם דירות.

בשנגחאי למשל, החליטו ב-2001 לצאת עם תוכנית לפיתוח תשע עיירות אירופאיות שונות בפרברי שנגחאי. כשרצו להקים עיירה גרמנית, החליטו להעסיק את האדריכל אלברט שְפֵּר, שקיבל את שמו על שם אביו אלברט שְפֵּר – האדריכל האישי של אדולף היטלר ופושע מלחמה נאצי. הסינים שכרו את שפר כדי שייצור להם ״עיירה גרמנית״ בסמוך למפעל פולקסווגן בפרברי שנגחאי.

לפי בדיקות של שעוני החשמל במאות ערים בסין, יש כיום לפחות 60 מיליון דירות שאינן מאוכלסות. שעוני החשמל שם לא זזים, כך הממשלה יודעת על ערי הרפאים

הייתה רק בעיה אחת – הממשל הסיני לא היה מרוצה ממה שעשה שם שפר, ובמקום שהעיירה תשכן 50 אלף איש, כפי שתוכנן, היא נהפכה לעיירת רפאים. נציגו של שפר אמר למגזין הגרמני דר-שפיגל שהפרויקט הפך ל״אסון ניהולי״ לאחר שהעיירה לא קיבלה את התשתיות הנחוצות שפקידי הממשל המקומי הבטיחו לה.

גורל דומה המתין לעיירה הבריטית שתכנן האדריכל טוני מאקאי, שקיבלה את השם ״עיירת התמזה״. לא משנה כמה טוב עשה מאקאי את עבודתו, ואיך הביא לשם אפילו תאי טלפון אדומים, בנה פאבים אנגליים והניח פסל של צ׳רצ׳יל – בסופו של דבר רק תושבים ספורים חיים שם.

העיירה משמשת היום בעיקר כרקע לצילומי חתונות של זוגות צעירים. תיירים שפוקדים אותה מכנים אותה ״המופע של טרומן״, על שמו של הסרט מ-1998, שבו ג׳ים קארי, שמככב בתפקיד טרומן, מעביר את חייו בעיירה מזויפת כחלק מתוכנית ריאליטי בטלוויזיה, מבלי שהוא יודע על כך.

גורל דומה המתין לעיירות קופי נוספות ברחבי סין שנותרו שוממות. אז מדוע הסינים לא עוברים לגור בהן? אחד ההסברים לכישלון הזה, מסבירה בוסקר, הוא שהאדריכלים המערביים לא הצליחו להבין כמה עקרונות סינים חשובים בעיצוב הבית, במיוחד פנג-שוויי, ולכן הסינים לא מעוניינים לחיות שם.

60 מיליון דירות ריקות

אולם קשה להשלים עם ההסבר הזה, לנוכח העובדה שערי הקופי השוממות הן רק טיפה בים רחב הרבה יותר בסין – ערי הרפאים. אלו ערים שנבנו על שטחים עצומים, בסגנון בנייה מודרני שלפעמים אפילו מתחשב בפנג-שוויי, ועומדות היום ריקות ונטושות, ממתינות לתושבים שלא מגיעים.

״לפי בדיקות של שעוני החשמל במאות ערים בסין, יש כיום לפחות 60 מיליון דירות שאינן מאוכלסות״, אומר לאפוק טיימס הכלכלן הסיני ד״ר פרנק טיין שיה, שמרצה באוניברסיטת אייקן שבדרום קרוליינה. ״כמה דירות בודדות בערים האלה מאוכלסות בלילות, אבל יתר הדירות ריקות. שעוני החשמל שם לא זזים, כך הממשלה יודעת על ערי הרפאים״.

פיל תומפסון וסבסטיאן אקר. החלו את מחקרם בהאלשטאט האוסטרית  |  באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אק

פיל תומפסון וסבסטיאן אקר. החלו את מחקרם בהאלשטאט האוסטרית | באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אק

אולי עיר הרפאים הידועה ביותר היא ״אורדוס״ בצפון סין, שבנייתה החלה ב-2004 ונמשכה גם ב-2012, אף על פי שהעיר נותרה ריקה. הבלוגר דרמון ריכטר ביקר שם בפברואר 2014, וראה עיר רפאים שנבנתה כדי לאכלס מיליון איש, פי שניים בערך מאוכלוסייתה של תל אביב. ״רק 2 אחוזים מהבניינים שלה התמלאו; השאר נותרו להירקב״, כותב ריכטר בבלוג שלו, ומפרסם תמונות שמוכיחות את טענותיו.

מה שמיוחד באורדוס הוא שעיר הענק הזו נבנתה ביסודיות עד לפרטים הקטנים ביותר, כולל שדה תעופה שמזכיר את נתב״ג, שדרכו הגיע ריכטר לעיר, ועד בתי מלון, כמות עצומה של שכונות למגורים שאינן נופלות מתל אביב בכמות הבניינים שבהן, ואפילו מוזיאון, בית אופרה, אצטדיון כדורגל ובית חולים גדול – שומם לגמרי. ״אף פעם בחיי לא ראיתי משהו שדומה כל כך לכוכב גובע״, כתב ריכטר.

חלק מהאנליסטים טוענים שהדירות בעיר אורדוס נמכרו למשקיעים שחיפשו מקום להשקיע בו את כספם, ליהנות מעליית מחירי הנדל״ן, וקיוו למכור יום אחד את הדירות לאנשים שיעברו לגור בהן, תקוות שווא שנגוזו.

ד״ר שיה מסביר שלמרות הערכות אלה, קיים בסין פער עצום בין היצע הדירות הגדול לבין הביקוש אליהן. הדבר הוביל להצטברות מלאי עצום של דירות שלא נמכרו. לפי אחת ההערכות, כמה מחברות הנדל״ן הגדולות יזדקקו לעשר שנים רק כדי להיפטר מכל מלאי הדירות שברשותן, אם בכלל הן יצליחו למכור אותו.

העתק סיני של העיירה האוסטרית הפסטורלית  |  באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אקר

העתק סיני של העיירה האוסטרית הפסטורלית | באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אקר

תנועת המחאה שמנסה לתפוס את הדירות הריקות

למרות ערי הרפאים ומלאי הדירות העצום שאיש לא צריך, בערים רבות בסין מתכננים להמשיך להתרחב. סקר ממשלתי שנערך באפריל 2014 בקרב 156 ערים בינוניות ב-12 פרובינציות הראה ש-90 אחוז מהן מתכננות לבנות אזורים חדשים, כפי שדווח בעיתון הממשלתי People's Daily.

לשיגעון הבנייה הזה נלווה לפעמים מחיר קשה. פעמים רבות הממשל המקומי מפנה בכוח את התושבים מבתיהם כדי לבנות את עיירות הקופי או את ערי הרפאים. ״בצ׳ונג-צ׳ינג לבדה צצו עשרות סיפורים על אנשים שהוסעו באוטובוסים ממשלתיים לפרברי העיר, רק כדי לחזור לבתיהם ולגלות שהם נהרסו״, מספרת בוסקר, ״כמו גם סיפורים על פקידי הממשל המקומי ששולחים בריונים לפגוע במשפחות שמסרבות להתפנות מאדמתן״.

המקור באוסטריה  |  Reisender1701-Flickr

המקור באוסטריה | Reisender1701-Flickr

החידוש האחרון בכל הקשור לערי הרפאים נודע באוגוסט 2014, כאשר כמה מלומדים סינים הקימו תנועת מחאה נגד ערי הרפאים. צ׳ן יונג-מיאו, ממובילי המחאה, אמר לאפוק טיימס כי הוא מתכנן להוביל אנשים צעירים לתפוס את הדירות בערי הרפאים הריקות. ״אנחנו ביסודו של דבר מאכלסים את ערי הרפאים״, אמר לאפוק טיימס.

לדבריו, רבים מהחקלאים הסינים שנאלצו להגר מהכפר לעיר מתקשים לשלם את מחירי השכירות הגבוהים, שלא לדבר על לקנות לעצמם מקום מגורים הולם. ״העשירים ובעלי הכוח אגרו לעצמם נכסי נדל״ן רבים לאורך שנים, בזמן שאנשי המעמד הנמוך לא יכולים להרשות לעצמם דירה והופכים למחוסרי בית. תנועת המחאה היא הפתרון לכך״.

למרות כל מה שנאמר, עדיין נותרה שאלה אחת בלתי פתורה – למה? למה בסין ממשיכים לבנות ערי רפאים ולהגדיל את הפער בין היצע הדירות לביקוש אליהן? זה אמנם נושא מורכב, לכתבה נפרדת בפני עצמה, אולם סיפור קצר שהתגלגל ברשתות החברתיות בסין בחודשים האחרונים ונכתב על ידי אדם אנונימי יכול להסביר את הפסיכולוגיה מאחורי זה.

מסופר על איש בגיל העמידה שהתיישב לצד אחיינו בקריוקי-בר בסין. ״דוד״, פנה אליו האחיין, ״אף אחד לא קונה את הבתים שבנינו. אתה חייב למצוא פתרון במהירות״.

הדוד העיף מבט חטוף באחיינו, הסתובב לכיוון השולחן, פתח בקבוק יין בשווי 1,600 דולר ומזג לעצמו כוס שלמה. ״אתה לא צריך לדאוג״, אמר לאחיין. ״כל מה שאתה צריך לעשות זה לבנות את הבתים״.

האחיין, שעדיין לא הבין, שאל: ״אבל למה לבנות בתים אם אף אחד לא קונה אותם?״

״אני לא בונה בתים כדי למכור אותם״, השיב לו הדוד, ״רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את הבתים בכל מקרה״.

העתק של עיירה סקנדינבית  |  Pic_Bianca-BoskerOriginal-Copies

העתק של עיירה סקנדינבית | Bianca Bosker/Original Copies

מופתע לשמע הדברים, שאל האחיין: ״מאיפה יבוא הכסף אם אתה לא מוכר את הבתים?״

״נקבל הלוואה מהבנק״, ענה הדוד. ״ולא נצטרך להחזיר אותה?״ שאל האחיין.

״בוא נגיד שאני לווה 500 מיליון מהבנק״, הסביר לו הדוד, ״ומשתמש רק ב-200 מיליון כדי לבנות את הבתים. 300 מיליון יישארו אצלי ואוכל לשמור אותם. כך שזה לא משנה אם אמכור את הבתים או לא, אני כבר מרוויח.

״אחרי שנבנה את הבתים נעלה את מחירם בשוק עד שכל אחד מהם יהיה שווה מיליון דולר. חלק מהבתים ניתן במתנה לפקידי ממשל. ברגע שפקידי הממשל יחזיקו דירות רבות ברשותם, הם יעשו הכול כדי למנוע משווי הדירות לרדת, כי אם השווי ירד, פירוש הדבר שמה שקיבלו במתנה נעלם. ככה הם יתחילו לשרת את המטרה שלנו״, אמר הדוד.

Ed-JonesAFPGettyImages

Ed-JonesAFPGettyImages

״אבל לא נצטרך לשלם בחזרה לבנק את הכסף שלווינו?״, שאל האחיין. ״לשלם מה?״ לעג לו הדוד. ״נשתמש בבתים ששווים מיליון דולר כעירבון, וניקח הלוואה חדשה כדי לבנות בתים נוספים. תסתכל איך אני עומד להתעשר״.

״ומה יקרה אם לבנק ייגמר הכסף?״ שאל האחיין. ״אל תדאג. הממשלה תדפיס עוד כסף ותיתן לו״, השיב הדוד. ״ונניח שהיא לא״, הקשה האחיין. ״במקרה הזה נכריז שאנחנו פושטים רגל ונשאיר לממשלה להתמודד עם הבתים הריקים״, אמר הדוד. ״כל החסכונות שלי גם ככה נמצאים בבנקים זרים״.

בין אם הסיפור הזה אמיתי או לא, נראה שהוא מייצג הלך רוח בסין: בתים רבים לא נבנים כדי שיגורו בהם.

איך הסיפור קשור לבועת הנדל״ן? ב-2011 חברות הנדל״ן נתקעו עם מלאי דירות עצום, ובניסיון נואש למכור את הדירות שהצטברו אצלם החלו להוריד מחירים, אחרת לא יוכלו להחזיר את כספי ההלוואות לבנקים. המחירים צנחו בכ-40 אחוז וסימנו את התפוצצות הבועה. אולם בדומה למה שנכתב בסיפור, החליט הבנק המרכזי של סין להדפיס כסף ולחלץ את הבנקים מהצרה. כך הבנקים הלוו כספים נוספים לחברות הנדל״ן, שיכלו להעלות בחזרה את מחירי הדיור.

בפברואר 2014 זה קרה שוב. המחירים החלו לצנוח. ושוב, כפי שהיה, הדפיס הבנק המרכזי כספים נוספים ששימשו כישועה. מה יהיה סופה של בועת הנדל״ן הסינית? כמה זמן עוד יוכל להימשך התסריט הזה? ימים יגידו.

FREDERIC-J.-BROWNAFPGetty-Images

מדוע סין מעתיקה ערים שלמות מארה"ב ומאירופה בזו אחר זו?

הם בנו העתק של פריז שאפשר לגור בו, כולל מגדל אייפל ושדרות ״שאנז אליזה”. הם עובדים על גרסה של מנהטן שתכלול את נהר ההדסון, וכבר סיימו חיקוי כמעט מושלם של ונציה ואפילו העתק מדויק של הבית הלבן. צללנו לתוך תופעת ״ערי הקופי” של סין כדי להבין מדוע בונים אותן. על הדרך גילינו ערי רפאים עצומות שגודלן פי שניים מתל אביב, ודיברנו עם מנהיג תנועת מחאה חדשה שמנסה לתפוס את הדירות הריקות

איל לוינטר | 25 באפריל 2015 | גיאו-פוליטיקה | 2 דק׳

FREDERIC-J.-BROWNAFPGetty-Images

למרגלות רכס הרים אוסטרי, ליד אגם בצבע כחול-טורקי, שוכנת העיירה הפסטורלית האלשטאט, שהוכרזה על ידי אונסק״ו כאתר מורשת עולמית בשל יופייה הנדיר והתרבות העתיקה ששימרה. תושבי המקום, שמתפרנסים בעיקר מתיירות, שמחו לראות ב-2010 שתיירים סינים מתחילים להגיע לעיירה.

במלון סולידי בן 400 שנה השוכן בכיכר השוק ישבה מוניקה ונגר, בעלת המלון, וצפתה בתיירים שהסתובבו וצילמו את העיר. היא גם אירחה במלון תיירת סינית אחת במשך שבועיים.

אבל היה משהו משונה בתיירת הזאת. במשך ימים רבים מתוך החופשה היא ישבה ליד שולחן ועבדה על המחשב הנייד שלה. ונגר ניגשה אליה, והעירה לה בהלצה: ״אסור לעבוד בחופשה״. התיירת הרימה את ראשה, ולהפתעתה של ונגר הסבירה שהיא בכלל לא בחופשה, אלא בעבודה – כאדריכלית בחברה הסינית Minmetals.

אט-אט החלה להתבהר תמונת המצב עבור 900 תושבי העיירה: התיירים הסינים היו בעצם אדריכלים שצילמו בחשאי את המקום על כל פרטיו ותכננו להעתיק אותו. ״הם צילמו את כל אחת מחזיתות העץ ואת כל המרפסות״, אמרה ונגר בראיון לעיתון שווייצרי.

במאי 2011 גילה ראש העיירה שהחברה הסינית Minmetals כבר החלה לבנות בסין 27 מבנים זהים למבנים מהעיירה שלו, ואפילו לחצוב אגם מלאכותי שיהיה זהה לאגם בהאלשטאט. ב-2012 כבר כמעט הושלם העתק מדויק של העיירה, בגודל מלא, בפרובינציית גואנג-דונג.

פריז הסינית בפרברי האנג-ג׳ואו

פריז הסינית בפרברי האנג-ג׳ואו | Bianca-BoskerOriginal-Copies

״אחרי חיפוש של כמה שנים בכל העולם, החלטנו שאנחנו רוצים לבנות בסגנון אוסטרי״, הודה סגן נשיא Minmetals. ״לחברה שלנו יש כבר פרויקטים בסגנון גרמני, ספרדי, בריטי ואיטלקי. זה הפרויקט האוסטרי הראשון שלנו״.

האלשטאט היא רק קצה הקרחון בסיפור הזה. כמה שנים קודם לכן, גרנט הנדרסון, נער חביב, סיים לימודי תיכון בעיירה ג׳קסון הול, השוכנת בעמק שטוח, בין רכסי הרים גבוהים, בצפון מערב מדינת וויומינג, ארה״ב. בחורף משמשת העיירה כאתר סקי, ובקיץ כנקודת יציאה לכמה מהפארקים הלאומיים המפורסמים של ארה״ב. הנדרסון חושב שזה המקום היפה ביותר בכדור הארץ, הבית הטוב ביותר שאפשר לגדול בו, כפי שכתב במאמר שפרסם בעיתון מקומי. מקום המשמש גם בין היתר כבית שני, או אולי שלישי ורביעי, לכמה מהסלבריטאים ומעשירי העולם שנופשים שם.

לכן הנדרסון, כמו גם אלפי תושבי ג׳קסון הול, חשו מבוכה, בלבול וכעס, כאשר התגלגלה אליהם ידיעה על כך שיש ג׳קסון הול נוסף בכדור הארץ, במקום בלתי צפוי: סין. מתברר שעיירת הנופש הזאת, השוכנת בהרים שמצפון לבייג׳ינג, היא העתק כמעט מושלם של ג׳קסון הול, ביתו של הנדרסון. הארכיטקטורה והחומרים נראים זהים. גם האזור המסחרי שבמרכז העיירה, הכולל כמה מלונות יוקרה, הועתק בשלמותו. הסינים העתיקו אפילו את הפאב השוכן במרכז האזור המסחרי, ה-Cowboy Bar.

בינתיים, בצפון מזרח סין הרסו השלטונות כפר דייגים מהמאה ה-15 והחלו לבנות במקומו גרסה של לא אחרת מאשר מנהטן, כולל נהר ה״הדסון״. מנהטן הסינית תתחבר לחלק הצפוני של עיר הענק טיינג׳ין, ובנייתה צפויה להסתיים עד 2019.

ביאנקה בוסקר שערכה מחקר מקיף בסין על עיירות הקופי  |  Bianca-BoskerOriginal-Copies

ביאנקה בוסקר שערכה מחקר מקיף בסין על עיירות הקופי | Bianca-BoskerOriginal-Copies

גם העתק של פריז כבר נבנה בסין, כולל מגדל אייפל. חברת נדל״ן גדולה החלה בבנייתו ב-2007 בפרברי העיר האנג-ג׳ואו, המרוחקת כ-180 קילומטר משנגחאי. למרות ההעתק המדויק יחסית של הבתים הפריזאים, המזרקות והפסלים, כולל שדרות ״שאנז אליזה״, פריז הסינית מסוגלת לאכלס כיום רק כעשרת אלפים תושבים, וגובהו של מגדל אייפל הסיני הוא רק 108 מטר, בערך שליש מגובה המקור.

אפילו את ונציה אפשר למצוא היום בסין, כולל תעלות המים שלה, כמו גם כפר איטלקי פסטורלי; עיירה בשווייץ השוכנת למרגלות ערי האלפים; וכמובן שאי אפשר בלי הדובדבן שבקצפת – העתק של הבית הלבן.

״זה לא נראה נכון כל כך… זה נראה מזויף״, אמר לבי-בי-סי האדריכל הבריטי טוני מאקאי, שהסינים שכרו כדי לבנות העתק של עיירה בריטית, כ-30 קילומטר ממרכז שנגחאי. מאקאי בנה רחובות בריטיים מרוצפים, פאבים, בית מלוכה ואפילו פסל של ווינסטון צ׳רצ׳יל.

למה הסינים מעתיקים את הערים?

״מה שמיוחד ב׳עיירות הקופי׳ האלה הוא לא רק גודלן, אלא העובדה שהן נבנו למגורים״, אומר בראיון לאפוק טיימס פיל תומפסון שנסע לסין כדי לחקור את הנושא וביקר בלמעלה מ-12 ״עיירות קופי״ כאלה. ״לאמריקה יש דיסני וורלד ולאס וגאס, אבל האשליה בהם היא זמנית. האנשים שגרים בעיירות הקופי בסין חיים את חייהם באשליה הזו״.

אפילו את ונציה אפשר למצוא היום בסין, כולל תעלות המים שלה, כמו גם כפר איטלקי פסטורלי; עיירה בשווייץ השוכנת למרגלות ערי האלפים; וכמובן את הדובדבן שבקצפת – העתק של הבית הלבן 

בימים אלה עובד תומפסון ביחד עם שותפו סבסטיאן אקר על סרט תיעודי שינסה לענות על השאלה מדוע העיירות האלה קיימות. את מחקרו התחיל תומפסון בהאלשטאט שבנו הסינים.

״כשהגעתי לשם הם עדיין לא סיימו לבנות, אבל כבר ניגנו ברחבי העיר מוסיקה אוסטרית דרך רמקולים גדולים״, הוא מספר. ״זו הייתה חוויה מוזרה. זה הרגיש כל כך סוריאליסטי. בעיקר משום שנראה שאף אחד לא גר שם. זה נראה מזויף. הייתה לזה הרגשה כמו בתפאורה של סרט שאינה אמיתית. אתה מרגיש שאתה לא אמור להיות שם״.

דיברת עם האנשים בהאלשטאט ובעיירות קופי נוספות?

״כן, אני ושותפי דיברנו עם אנשים רבים, כולל ראשי ערים ואדריכלים״.

ומה הם אמרו? למה הם בונים את זה? 

״קיבלנו הרבה תשובות שונות. התשובה שקיבלנו הכי הרבה היא שיש מעמד ביניים גדול בסין שמרגיש שהאדריכלות הסינית המסורתית לא מתאימה לו, ומחפש בתים נוחים יותר שיהיו מערביים יותר. אבל זה לא נראה לי נכון באמת, זה נאמר לנו על ידי מחלקות השיווק בערים האלה, שניסו למכור את הבתים.

״הסבר נוסף שקיבלנו הוא שאנשים בסין רוצים להראות את העושר שלהם, ואחת הדרכים לעשות זאת היא לבנות בתים״.

העתק סיני של ונציה  |  Bianca-BoskerOriginal-Copies

העתק סיני של ונציה | Bianca-BoskerOriginal-Copies

זה כמובן לא מסביר מדוע הם בוחרים להעתיק את פריז למשל. בכל מדינה אחרת בעולם אנשים שרוצים להשוויץ בעושר שלהם בונים מגדל מיוחד, בתים מודרניים חדישים וכו׳. הם לא מעתיקים עיירות שלמות. 

״נכון. אולי הסיבה ההגיונית ביותר קשורה לבועת הנדל״ן הסינית. כל כך הרבה בתים נבנים בסין, ועיירות הקופי מאפשרות לייצר משהו ייחודי. הן יוצרות סיפור, משהו מיוחד שעשוי למשוך אנשים לקנות דירות״.

ביאנקה בוסקר ביקרה גם היא בעיירות הקופי לצורך מחקר. היא אספה מסמכים, ראיינה פועלים ותושבים שעברו לגור בהן, כמו גם מנהלים בחברות הבנייה ואדריכלים. בתחילת 2013 היא הוציאה ספר בנושא שנקרא Original Copies.

לא נראה לך מוזר שמדינה עם היסטוריה עשירה של 5,000 שנה מעתיקה תרבויות אחרות באופן כה בולט וגס? 

״גם אני חושבת שזה מוזר״, אומרת בוסקר בראיון לאפוק טיימס. ״פקידי ממשל המעורבים במימון הפרויקטים טענו שבכך שהם מעתיקים מודלים מערביים הם צוברים ניסיון ומומחיות בבנייה מערבית. הם טוענים שהם לומדים מהניסיון הבין-לאומי שנצבר ומשתמשים בו כדי לייצר יתרון לסין, באותה דרך שבה סין גונבת זכויות יוצרים של מדינות מערביות שמייצרות שעונים, מחשבים או תרופות״.

זה הסבר שלא ממש מחזיק מים. אפשר ללמוד מהאדריכלות המערבית גם באמצעות בנייה מודרנית, כמו בתקופת האולימפיאדה בסין, כשהסינים בנו אצטדיונים חדישים. אין צורך להעתיק את הבית הלבן, שזו אגב אדריכלות מיושנת יחסית. 

״מה שחשוב לראות הוא שמאחורי האדריכלות הזו מסתתרת גם מטרה סמלית. סין בחרה להעתיק מקומות ספציפיים בעולם. היא לא מעתיקה ארכיטקטורה איראנית או מקסיקנית, אלא ארכיטקטורה ממדינות מסוימות מאוד, מדינות עם כוח כלכלי או מדינות שמייצגות משהו מסוים. זו דרך לומר: ׳מה שאתם עושים, גם אנחנו יכולים לעשות, אבל מהר יותר וגדול יותר׳.

״מה שגיליתי הוא שחלק מהפרויקטים, שלובשים צורה של ערים אמריקניות או עיירות בריטיות, מומנו על יד הממשל המקומי בסין. כלומר, הממשל הסיני אומר: ׳אנחנו הולכים להעתיק את המתחרים שלנו. אנחנו הולכים ליצור מחדש את סימני התרבות המיוחדים ביותר שלהם׳. ואני טוענת שזו לא פעולה ניטרלית. הם יכלו לקחת תבניות ארכיטקטוניות מוכנות אחרות, או לעשות משהו חדש לגמרי, אבל במקום זאת הם החליטו להעתיק את המתחרים שלהם״.

בוסקר מסבירה שערי הקופי משמשות כסמל, או ניתן לטעון כתעמולה, להתקדמות של סין ולהצלחתה תחת הנהגת המפלגה הקומוניסטית הסינית. ״המפלגה מציגה את הצטברות העושר שלה ואת היכולת שלה לבנות את זה. כך היא מראה לעולם, וגם לציבור הסיני שמביט מתוך סין, שהמפלגה הצטרפה, כביכול, לשורת המדינות המפותחות בעולם״.

לצד כל ההסברים שמרכיבים את החידה הסינית, בוסקר מאמינה, כמו תומפסון, שאחת הסיבות העיקריות קשורה לבועת הנדל״ן הסינית. ״אחת הדרכים של יזמי הנדל״ן למכור את הדירות בשוק היא להעניק להם זהות ייחודית, כמו עיר מיוחדת באיטליה או בקליפורניה. כך הם יכולים למכור סוג של חלום לסינים שמסוגלים לקנות את הדירות האלה״.

והסינים קונים? הם באמת עוברים לגור שם? 

״לא ברור כמה אנשים מאכלסים את המקומות האלה״, אומרת בוסקר.

כשאני מפנה לתומפסון את אותה שאלה הוא נותן תשובה החלטית יותר: ״רוב הדירות נמכרו למשקיעים שלא חיים שם. בחלק מהמקומות יש תפוסה של 20 אחוז, שזה נמוך מאוד. כמעט נטוש״.

עיר הרפאים ״אורדוס״ בצפון סין, שנבנתה כדי לאכלס מיליון איש אבל עומדת ריקה. העיר נבנתה עד הפרטים הקטנים, כולל פסלים בכיכר העיר  |

עיר הרפאים ״אורדוס״ בצפון סין, שנבנתה כדי לאכלס מיליון איש אבל עומדת ריקה. העיר נבנתה עד הפרטים הקטנים, כולל פסלים בכיכר העיר | Getty Images

המופע של טרומן

אין זה סוד שסין עוברת בעשור האחרון תהליך מואץ של עיור. אנשים רבים מהגרים מאזורים כפריים לאזורים עירוניים. בוסקר מסבירה שכדי לעמוד בקצב העיור, חלק מהממשלים המקומיים יזמו תוכניות לפיתוח פרברי הערים. הרעיון היה להעניק לפרברים ניחוח בין-לאומי. באמצעות העתקה של עיירות אירופאיות, מהלך שימשוך בעלי אמצעים ומשקיעים זרים לרכוש שם דירות.

בשנגחאי למשל, החליטו ב-2001 לצאת עם תוכנית לפיתוח תשע עיירות אירופאיות שונות בפרברי שנגחאי. כשרצו להקים עיירה גרמנית, החליטו להעסיק את האדריכל אלברט שְפֵּר, שקיבל את שמו על שם אביו אלברט שְפֵּר – האדריכל האישי של אדולף היטלר ופושע מלחמה נאצי. הסינים שכרו את שפר כדי שייצור להם ״עיירה גרמנית״ בסמוך למפעל פולקסווגן בפרברי שנגחאי.

לפי בדיקות של שעוני החשמל במאות ערים בסין, יש כיום לפחות 60 מיליון דירות שאינן מאוכלסות. שעוני החשמל שם לא זזים, כך הממשלה יודעת על ערי הרפאים

הייתה רק בעיה אחת – הממשל הסיני לא היה מרוצה ממה שעשה שם שפר, ובמקום שהעיירה תשכן 50 אלף איש, כפי שתוכנן, היא נהפכה לעיירת רפאים. נציגו של שפר אמר למגזין הגרמני דר-שפיגל שהפרויקט הפך ל״אסון ניהולי״ לאחר שהעיירה לא קיבלה את התשתיות הנחוצות שפקידי הממשל המקומי הבטיחו לה.

גורל דומה המתין לעיירה הבריטית שתכנן האדריכל טוני מאקאי, שקיבלה את השם ״עיירת התמזה״. לא משנה כמה טוב עשה מאקאי את עבודתו, ואיך הביא לשם אפילו תאי טלפון אדומים, בנה פאבים אנגליים והניח פסל של צ׳רצ׳יל – בסופו של דבר רק תושבים ספורים חיים שם.

העיירה משמשת היום בעיקר כרקע לצילומי חתונות של זוגות צעירים. תיירים שפוקדים אותה מכנים אותה ״המופע של טרומן״, על שמו של הסרט מ-1998, שבו ג׳ים קארי, שמככב בתפקיד טרומן, מעביר את חייו בעיירה מזויפת כחלק מתוכנית ריאליטי בטלוויזיה, מבלי שהוא יודע על כך.

גורל דומה המתין לעיירות קופי נוספות ברחבי סין שנותרו שוממות. אז מדוע הסינים לא עוברים לגור בהן? אחד ההסברים לכישלון הזה, מסבירה בוסקר, הוא שהאדריכלים המערביים לא הצליחו להבין כמה עקרונות סינים חשובים בעיצוב הבית, במיוחד פנג-שוויי, ולכן הסינים לא מעוניינים לחיות שם.

60 מיליון דירות ריקות

אולם קשה להשלים עם ההסבר הזה, לנוכח העובדה שערי הקופי השוממות הן רק טיפה בים רחב הרבה יותר בסין – ערי הרפאים. אלו ערים שנבנו על שטחים עצומים, בסגנון בנייה מודרני שלפעמים אפילו מתחשב בפנג-שוויי, ועומדות היום ריקות ונטושות, ממתינות לתושבים שלא מגיעים.

״לפי בדיקות של שעוני החשמל במאות ערים בסין, יש כיום לפחות 60 מיליון דירות שאינן מאוכלסות״, אומר לאפוק טיימס הכלכלן הסיני ד״ר פרנק טיין שיה, שמרצה באוניברסיטת אייקן שבדרום קרוליינה. ״כמה דירות בודדות בערים האלה מאוכלסות בלילות, אבל יתר הדירות ריקות. שעוני החשמל שם לא זזים, כך הממשלה יודעת על ערי הרפאים״.

פיל תומפסון וסבסטיאן אקר. החלו את מחקרם בהאלשטאט האוסטרית  |  באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אק

פיל תומפסון וסבסטיאן אקר. החלו את מחקרם בהאלשטאט האוסטרית | באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אק

אולי עיר הרפאים הידועה ביותר היא ״אורדוס״ בצפון סין, שבנייתה החלה ב-2004 ונמשכה גם ב-2012, אף על פי שהעיר נותרה ריקה. הבלוגר דרמון ריכטר ביקר שם בפברואר 2014, וראה עיר רפאים שנבנתה כדי לאכלס מיליון איש, פי שניים בערך מאוכלוסייתה של תל אביב. ״רק 2 אחוזים מהבניינים שלה התמלאו; השאר נותרו להירקב״, כותב ריכטר בבלוג שלו, ומפרסם תמונות שמוכיחות את טענותיו.

מה שמיוחד באורדוס הוא שעיר הענק הזו נבנתה ביסודיות עד לפרטים הקטנים ביותר, כולל שדה תעופה שמזכיר את נתב״ג, שדרכו הגיע ריכטר לעיר, ועד בתי מלון, כמות עצומה של שכונות למגורים שאינן נופלות מתל אביב בכמות הבניינים שבהן, ואפילו מוזיאון, בית אופרה, אצטדיון כדורגל ובית חולים גדול – שומם לגמרי. ״אף פעם בחיי לא ראיתי משהו שדומה כל כך לכוכב גובע״, כתב ריכטר.

חלק מהאנליסטים טוענים שהדירות בעיר אורדוס נמכרו למשקיעים שחיפשו מקום להשקיע בו את כספם, ליהנות מעליית מחירי הנדל״ן, וקיוו למכור יום אחד את הדירות לאנשים שיעברו לגור בהן, תקוות שווא שנגוזו.

ד״ר שיה מסביר שלמרות הערכות אלה, קיים בסין פער עצום בין היצע הדירות הגדול לבין הביקוש אליהן. הדבר הוביל להצטברות מלאי עצום של דירות שלא נמכרו. לפי אחת ההערכות, כמה מחברות הנדל״ן הגדולות יזדקקו לעשר שנים רק כדי להיפטר מכל מלאי הדירות שברשותן, אם בכלל הן יצליחו למכור אותו.

העתק סיני של העיירה האוסטרית הפסטורלית  |  באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אקר

העתק סיני של העיירה האוסטרית הפסטורלית | באדיבות פיל תומפסון וסבסטיאן אקר

תנועת המחאה שמנסה לתפוס את הדירות הריקות

למרות ערי הרפאים ומלאי הדירות העצום שאיש לא צריך, בערים רבות בסין מתכננים להמשיך להתרחב. סקר ממשלתי שנערך באפריל 2014 בקרב 156 ערים בינוניות ב-12 פרובינציות הראה ש-90 אחוז מהן מתכננות לבנות אזורים חדשים, כפי שדווח בעיתון הממשלתי People's Daily.

לשיגעון הבנייה הזה נלווה לפעמים מחיר קשה. פעמים רבות הממשל המקומי מפנה בכוח את התושבים מבתיהם כדי לבנות את עיירות הקופי או את ערי הרפאים. ״בצ׳ונג-צ׳ינג לבדה צצו עשרות סיפורים על אנשים שהוסעו באוטובוסים ממשלתיים לפרברי העיר, רק כדי לחזור לבתיהם ולגלות שהם נהרסו״, מספרת בוסקר, ״כמו גם סיפורים על פקידי הממשל המקומי ששולחים בריונים לפגוע במשפחות שמסרבות להתפנות מאדמתן״.

המקור באוסטריה  |  Reisender1701-Flickr

המקור באוסטריה | Reisender1701-Flickr

החידוש האחרון בכל הקשור לערי הרפאים נודע באוגוסט 2014, כאשר כמה מלומדים סינים הקימו תנועת מחאה נגד ערי הרפאים. צ׳ן יונג-מיאו, ממובילי המחאה, אמר לאפוק טיימס כי הוא מתכנן להוביל אנשים צעירים לתפוס את הדירות בערי הרפאים הריקות. ״אנחנו ביסודו של דבר מאכלסים את ערי הרפאים״, אמר לאפוק טיימס.

לדבריו, רבים מהחקלאים הסינים שנאלצו להגר מהכפר לעיר מתקשים לשלם את מחירי השכירות הגבוהים, שלא לדבר על לקנות לעצמם מקום מגורים הולם. ״העשירים ובעלי הכוח אגרו לעצמם נכסי נדל״ן רבים לאורך שנים, בזמן שאנשי המעמד הנמוך לא יכולים להרשות לעצמם דירה והופכים למחוסרי בית. תנועת המחאה היא הפתרון לכך״.

למרות כל מה שנאמר, עדיין נותרה שאלה אחת בלתי פתורה – למה? למה בסין ממשיכים לבנות ערי רפאים ולהגדיל את הפער בין היצע הדירות לביקוש אליהן? זה אמנם נושא מורכב, לכתבה נפרדת בפני עצמה, אולם סיפור קצר שהתגלגל ברשתות החברתיות בסין בחודשים האחרונים ונכתב על ידי אדם אנונימי יכול להסביר את הפסיכולוגיה מאחורי זה.

מסופר על איש בגיל העמידה שהתיישב לצד אחיינו בקריוקי-בר בסין. ״דוד״, פנה אליו האחיין, ״אף אחד לא קונה את הבתים שבנינו. אתה חייב למצוא פתרון במהירות״.

הדוד העיף מבט חטוף באחיינו, הסתובב לכיוון השולחן, פתח בקבוק יין בשווי 1,600 דולר ומזג לעצמו כוס שלמה. ״אתה לא צריך לדאוג״, אמר לאחיין. ״כל מה שאתה צריך לעשות זה לבנות את הבתים״.

האחיין, שעדיין לא הבין, שאל: ״אבל למה לבנות בתים אם אף אחד לא קונה אותם?״

״אני לא בונה בתים כדי למכור אותם״, השיב לו הדוד, ״רוב האנשים לא יכולים להרשות לעצמם לקנות את הבתים בכל מקרה״.

העתק של עיירה סקנדינבית  |  Pic_Bianca-BoskerOriginal-Copies

העתק של עיירה סקנדינבית | Bianca Bosker/Original Copies

מופתע לשמע הדברים, שאל האחיין: ״מאיפה יבוא הכסף אם אתה לא מוכר את הבתים?״

״נקבל הלוואה מהבנק״, ענה הדוד. ״ולא נצטרך להחזיר אותה?״ שאל האחיין.

״בוא נגיד שאני לווה 500 מיליון מהבנק״, הסביר לו הדוד, ״ומשתמש רק ב-200 מיליון כדי לבנות את הבתים. 300 מיליון יישארו אצלי ואוכל לשמור אותם. כך שזה לא משנה אם אמכור את הבתים או לא, אני כבר מרוויח.

״אחרי שנבנה את הבתים נעלה את מחירם בשוק עד שכל אחד מהם יהיה שווה מיליון דולר. חלק מהבתים ניתן במתנה לפקידי ממשל. ברגע שפקידי הממשל יחזיקו דירות רבות ברשותם, הם יעשו הכול כדי למנוע משווי הדירות לרדת, כי אם השווי ירד, פירוש הדבר שמה שקיבלו במתנה נעלם. ככה הם יתחילו לשרת את המטרה שלנו״, אמר הדוד.

Ed-JonesAFPGettyImages

Ed-JonesAFPGettyImages

״אבל לא נצטרך לשלם בחזרה לבנק את הכסף שלווינו?״, שאל האחיין. ״לשלם מה?״ לעג לו הדוד. ״נשתמש בבתים ששווים מיליון דולר כעירבון, וניקח הלוואה חדשה כדי לבנות בתים נוספים. תסתכל איך אני עומד להתעשר״.

״ומה יקרה אם לבנק ייגמר הכסף?״ שאל האחיין. ״אל תדאג. הממשלה תדפיס עוד כסף ותיתן לו״, השיב הדוד. ״ונניח שהיא לא״, הקשה האחיין. ״במקרה הזה נכריז שאנחנו פושטים רגל ונשאיר לממשלה להתמודד עם הבתים הריקים״, אמר הדוד. ״כל החסכונות שלי גם ככה נמצאים בבנקים זרים״.

בין אם הסיפור הזה אמיתי או לא, נראה שהוא מייצג הלך רוח בסין: בתים רבים לא נבנים כדי שיגורו בהם.

איך הסיפור קשור לבועת הנדל״ן? ב-2011 חברות הנדל״ן נתקעו עם מלאי דירות עצום, ובניסיון נואש למכור את הדירות שהצטברו אצלם החלו להוריד מחירים, אחרת לא יוכלו להחזיר את כספי ההלוואות לבנקים. המחירים צנחו בכ-40 אחוז וסימנו את התפוצצות הבועה. אולם בדומה למה שנכתב בסיפור, החליט הבנק המרכזי של סין להדפיס כסף ולחלץ את הבנקים מהצרה. כך הבנקים הלוו כספים נוספים לחברות הנדל״ן, שיכלו להעלות בחזרה את מחירי הדיור.

בפברואר 2014 זה קרה שוב. המחירים החלו לצנוח. ושוב, כפי שהיה, הדפיס הבנק המרכזי כספים נוספים ששימשו כישועה. מה יהיה סופה של בועת הנדל״ן הסינית? כמה זמן עוד יוכל להימשך התסריט הזה? ימים יגידו.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
דובר משרד החוץ האמריקני: ישראל לא עושה מספיק להכנסת סיוע הומניטרי לרצועה

דורון פסקין

מתיו מילר קורא להגדיל את מספר משאיות הסיוע הנכנסות לרצועה: "אין מספיק דלק, אין מספיק אוכל, אין מספיק מים נכנסים"

רשות ניירות הערך: בניגוד לדיווחים, לא היו חריגות מסחר בבורסה לפני מתקפת חמאס

דורון פסקין

שני חוקרים אמריקנים טענו כי פעילות חריגה בבורסה בימים שלפני המתקפה רומזת על כך שלסוחרים היה מידע פנימי לגבי האירועים הצפויים, אולם רשות ניירות הערך מכחישה זאת

איראן ורוסיה חתמו על הצהרה משותפת הקוראת לפעול נגד הסנקציות הבינלאומיות

דורון פסקין

בהצהרה נטען כי צעדי כפייה כלפי מדינות או קבוצות מנוגדים להחלטות האו"ם, והיא קובעת כי מדינה המטילה סנקציות תישא באחריות לפצות את כל הנפגעים מהן

בית הנבחרים האמריקני העביר החלטה נוספת: אנטי-ציונות היא אנטישמיות

קרן זריהן

ברוב גדול עברה אתמול בבית הנבחרים האמריקני החלטה המגנה את האנטישמיות וקוראת למאבק בכל צורותיה. באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית התנגדו

"תלוי בהקשר" – נשיאות האוניברסיטאות המובילות בארה"ב התקשו לומר האם קריאה לרצח עם של יהודים אסורה

יובל גומא

הקונגרס האמריקני ערך שימוע לנשיאות האוניברסיטאות הרווארד, פנסילבניה ו-MIT, עקב גל התקריות האנטישמיות בקמפוסים מאז פרוץ המלחמה. הללו התקשו לתת תשובות ברורות

הנס-גאורג מאסן, לשעבר ראש סוכנות הביון הפנימי בגרמניה: "האירופאים ייכנעו לאסלאם"

קרן זריהן

מאסן צופה לאירופה משבר חסר תקדים בעקבות ההגירה ההמונית, וטוען שהממשלות בוחרות לא להתמודד עם הבעיה משיקולים פוליטיים

שתפו: