מערכת הדירוג החברתי שמכה שורשים במערב

ברחבי העולם המערבי מופעלת בימים אלה מערכת דירוג חברתי המזכירה במידת מה את מערכת הדירוג המופעלת בסין על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית, בשינוי קל: היא לא הותקנה על ידי ממשלה אוטוריטרית, אלא על ידי תאגידים, בנקים ועסקים פרטיים. היא גם אינה מבקשת לאכוף את קו המפלגה הקומוניסטית באמצעות דירוג אישי שניתן לאזרחים, אלא לאכוף את הקו האידיאולוגי שקבעו האליטות בחברה. הדירוגים שהיא מפיקה ניתנים היום לחברות ולעסקים בלבד, אם כי כבר פותחו כלים טכנולוגיים המאפשרים לחברות, לארגונים וגם לממשלות לדרג אנשים, ברגע שירצו בכך.

הסיפור הזה התחיל בספטמבר 2020, כאשר "המועצה לעסקים בין-לאומיים" של הפורום הכלכלי העולמי – הכוללת 140 מהחברות הגדולות בעולם – הציגה את "מדד הקפיטליזם של מחזיקי עניין" או בשמו הנוסף "מדד ESG" (Environmental Social Governance). פרופ' קלאוס שוואב, מייסד ויו"ר הפורום הכלכלי העולמי, הסביר כי זהו מדד המורכב מפרמטרים שונים המודדים את ביצועי העסק, כגון כמות פליטות גזי החממה שלו ורמת הגיוון בתוכו (כמה אנשים מקבוצות "מוחלשות" באוכלוסייה הוא מעסיק). "ברגע שהמדד ייושם", ציין שוואב, "הוא יקל על מנהלים לכוון את החברות שלהם ליותר מאשר השאת רווחים, ויאפשר למחזיקי עניין אחרים – כמו עובדים, לקוחות וממשלות – לשפוט את הביצועים שלהם".