אף על פי שגנרלים רבים בהיסטוריה למדו את "אמנות המלחמה" של סון דזה, רובם בחרו לפעול אחרת ולהשתמש בכוח צבאי לכיבוש ולהשמדת האויב. האם הפילוסופיה של החכם הסיני ניתנת בכל זאת ליישום?
צוות אפוק | 14 בפברואר 2018 | חברה והיסטוריה | 4 דק׳
לנצח במלחמה בלי קרב – האם זה אפשרי?
במאה השישית לפנה"ס, סין הייתה מחולקת למדינות קטנות שלחמו זו בזו וניסו להרחיב את שטחיהן. סון דזה – פילוסוף, איש רוח ואסטרטג גאון, עמד בראש אחד הצבאות, של מדינת וו, והצליח להכניע צבא שהיה גדול מצבאו פי עשרה. הוא רשם לזכותו ניצחונות צבאיים מרשימים, ובהמשך חיבר את "אמנות המלחמה" – ספר שתורגם מאות שנים מאוחר יותר לעשרות שפות, ונלמד עד היום לא רק בבתי ספר צבאיים, אלא גם בבתי ספר לניהול.
ב-13 פרקי הספר, פורש סון דזה תורות לחימה המקיפות נושאים כמו אסטרטגיה, פסיכולוגיה של מלחמה, טופוגרפיה ושימוש במרגלים. אולם בבסיס הפילוסופיה שלו עיקרון חשוב אחד: סון דזה האמין שמצב הלחימה האידיאלי הוא "כיבוש בלי קרב". את הניצחון הגדול ביותר, לדעתו, משיגים בלי אף חייל. "להשיג מאה ניצחונות במאה קרבות – אין זה שיא המצוינות. שיא המצוינות הוא להכניע את צבאו של האויב בלי לחימה", כתב. "המתמחה בלוחמה מכניע צבאות בלי קרב, כובש ערים מבוצרות מבלי לתקוף, ומביס מדינות בלי לחימה ממושכת".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו