כניסה
הרשמה לניוזלטר

ג'סטין סמית' נפל לשלג, הפסיק לנשום למשך 12 שעות וקפא למוות. זה בדיוק מה שהציל את חייו, ומה שעשוי להציל חיים של אנשים רבים אחרים. ראיון מפתיע

דינה גורדון | 15 באפריל 2016 | מדע וטכנולוגיה | 10 דק׳

"בכל יום אני חותם על מסמכים שקובעים שאנשים מתים. אבל אני יודע בליבי שהם בעצם לא מתים"

דון סמית׳ הציץ שוב בשעון וליבו החסיר פעימה. השעה הייתה שש וחצי בבוקר. בחוץ השתוללה סופת שלגים, ובנו ג׳סטין עוד לא חזר מהבילוי הלילי של אתמול. חברים שהתקשר אליהם סיפרו שהם נפרדו בסביבות 21:30.

סמית׳ לבש את מעילו הכבד, הציץ במדחום שהראה טמפרטורה של חמש מעלות מתחת לאפס, נכנס למכונית, והתחיל לנסוע לאט לאורך הכביש שמוביל למועדון הלילה הסמוך למקאדו שבפנסילבניה.

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
תמונת אילוסטרציה: Shutterstock
המציאות שמעלינו: הפיזיקאי שמציע שתודעה אינה מוגבלת למוח בלבד

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם גלילה בסמארטפון גורמת ל"ריקבון המוח"?

רקפת תבור

המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-על"
המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-העל"

רקפת תבור

עבור נאס"א הנושא חיוני במיוחד לקראת משימות ארוכות טווח לירח ולמאדים. לאנשים פרטיים – זה עשוי להיות אתגר בכל הקשור ל"תיירות חלל"
כשהגוף חושב שהוא מותקף: המחיר הביולוגי של המסע לחלל

רקפת תבור

טכנאי מטפל בתעלת הפלזמה של מתקן ונדלשטיין 7-X
במעבדה בגרמניה הצליחו לכלוא את "אש השמש" ל-43 שניות, ולהצית תקווה חדשה

רקפת תבור

האנשים שמדברים לעצמם – ומשנים את ביטוי הגנים בגופם
האנשים שמדברים לעצמם – ומשנים את ביטוי הגנים בגופם

רקפת תבור

שתפו: