כניסה
הרשמה לניוזלטר

ג'סטין סמית' נפל לשלג, הפסיק לנשום למשך 12 שעות וקפא למוות. זה בדיוק מה שהציל את חייו, ומה שעשוי להציל חיים של אנשים רבים אחרים. ראיון מפתיע

דינה גורדון | 15 באפריל 2016 | מדע וטכנולוגיה | 10 דק׳

"בכל יום אני חותם על מסמכים שקובעים שאנשים מתים. אבל אני יודע בליבי שהם בעצם לא מתים"

דון סמית׳ הציץ שוב בשעון וליבו החסיר פעימה. השעה הייתה שש וחצי בבוקר. בחוץ השתוללה סופת שלגים, ובנו ג׳סטין עוד לא חזר מהבילוי הלילי של אתמול. חברים שהתקשר אליהם סיפרו שהם נפרדו בסביבות 21:30.

סמית׳ לבש את מעילו הכבד, הציץ במדחום שהראה טמפרטורה של חמש מעלות מתחת לאפס, נכנס למכונית, והתחיל לנסוע לאט לאורך הכביש שמוביל למועדון הלילה הסמוך למקאדו שבפנסילבניה.

תמונה: Fotolia

תמונה: Fotolia

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

אילוסטרציה: מגזין אפוק
עד 120 – גבול החיים, ברכה או צירוף מקרים?

רקפת תבור

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
הנבדקים שלא קיימים: האם המדע מתחיל לחקור בני אדם בלי בני אדם?

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמזקינים אותנו: המחיר הביולוגי של קשרים שקשה להשתחרר מהם

רקפת תבור

שתפו: