כניסה
הרשמה לניוזלטר

במעבדות ברחבי העולם חוקרים משמיעים מוסיקה לתאים חיים, לא כדי לרפא, אלא כדי לבדוק אם רטט יכול לשנות את הדרך שבה הגוף מתנהג

רקפת תבור | 8 בינואר 2026 | מדע וטכנולוגיה | 16 דק׳

המוסיקה שאנחנו שומעים, והמחקרים שמנסים לבדוק מה היא עושה לגוף

מאז ומתמיד בני אדם רצו להאמין שלצליל יש כוח מרפא. תפילה, שירה, כלי נגינה, מנטרות – בכל תרבות מופיעה אותה תקווה עתיקה: שמשהו בלתי נראה יכוון את הגוף חזרה לאיזון. אלא שתקווה איננה מנגנון, וסיפור איננו ניסוי.

אבל לפעמים הדרך הטובה ביותר להתמודד עם רעיון עתיק אינה ללעוג לו, אלא לבדוק אותו במקום שבו אין מקום לאשליות: על תאים אמיתיים, בתנאים מבוקרים. וזה בדיוק מה שעשו חוקרים מברזיל, כאשר השמיעו מוסיקה לתאי סרטן שד ובדקו מה קורה להם. במקום מטופלים בחדר טיפול היו רק צלחות מעבדה: תאי סרטן שגודלו בתנאים אחידים, בלי אמונה ובלי ציפייה – רק ביולוגיה.

לכל "קבוצה" של תאים הוצמד פס-קול אחר למשך כחצי שעה: אצל חלק התנגן קטע מסונטה של מוצרט, אצל אחרים – קטע מהסימפוניה החמישית של בטהובן; ובקבוצה שלישית הושמעה "אטמוספירות" של ג'רג' ליגטי – יצירה תזמורתית מודרנית מ-1961, צפופה ומרחפת, כמעט נטולת "מנגינה" במובן המקובל. קבוצת הביקורת קיבלה את מה שמדענים אוהבים יותר מכל: שקט.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

אילוסטרציה: מגזין אפוק

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
רפואה מהעבר
רפואה מהעבר: הטקסטים העתיקים שמציעים פתרון למשבר האנטיביוטיקה

רקפת תבור

תמונת אילוסטרציה: Shutterstock
המציאות שמעלינו: הפיזיקאי שמציע שתודעה אינה מוגבלת למוח בלבד

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם גלילה בסמארטפון גורמת ל"ריקבון המוח"?

רקפת תבור

המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-על"
המבוגרים שאינם מזדקנים: סודותיהם של "מבוגרי-העל"

רקפת תבור

עבור נאס"א הנושא חיוני במיוחד לקראת משימות ארוכות טווח לירח ולמאדים. לאנשים פרטיים – זה עשוי להיות אתגר בכל הקשור ל"תיירות חלל"
כשהגוף חושב שהוא מותקף: המחיר הביולוגי של המסע לחלל

רקפת תבור

טכנאי מטפל בתעלת הפלזמה של מתקן ונדלשטיין 7-X
במעבדה בגרמניה הצליחו לכלוא את "אש השמש" ל-43 שניות, ולהצית תקווה חדשה

רקפת תבור

שתפו: