תיאוריית האבולוציה של דרווין השפיעה עמוקות על החשיבה המדעית והתרבותית מאז פרסומה, עד שהתגלו בה כמה בעיות שגרמו לחוקרים מובילים לתהות מחדש לגבי המורכבות והפלא של החיים
רקפת תבור | 11 ביולי 2024 | מדע וטכנולוגיה | 13 דק׳
החורים בתיאוריה של החיים: בעיית המודל האבולוציוני
קשה לחשוב על תיאוריה מדעית שהצליחה להשפיע על ההשקפה האנושית כפי שהצליחה תורתו של דרווין. מאז שפורסמה, באמצע המאה ה-19, היא עיצבה את האופן שבו אנחנו תופסים את עצמנו ואת היחסים שלנו עם העולם, וכבר עשורים רבים שהיא מקובלת באקדמיה, בעולם המדע ובמערכת החינוך כאמת שאין עליה עוררין. תלמידי חטיבות הביניים בישראל ובעולם לומדים על התפתחות המינים, ומדענים הנשאלים על הכוחות הפועלים מאחורי התפתחות התאים והרקמות יורים תשובה מוכנה ומובנת מאליה – "אבולוציה" – מעין כוח סמוי אך מוכר המנהל את העולם.
בבסיס התיאוריה ההנחה שכל החי והצומח שאנחנו רואים בעולם התפתחו בהדרגה. מיצורים חד תאיים שחיו במים, ליצורים רב תאיים שעברו ליבשה, לזוחלים ובהמשך ליונקים ומשם לקופים והלאה עד אלינו – בני האדם. התיאוריה טוענת שזה התאפשר באמצעות שני עקרונות מנחים: הראשון הוא שינויים אקראיים שהתרחשו בתכונותיהם של היצורים השונים והניעו את תהליכי ההתפתחות שלהם. היום השינויים האלו מוכרים בשם "מוטציות אקראיות" (שינויים גנטיים אקראיים), ובזכותם, לפי דרווין, יצורים שחיו במים יכלו להתפתח ליצורים הזוחלים על היבשה, ובהמשך לבני אדם.
העיקרון השני הוא "הברירה הטבעית" (הישרדות הכשירים ביותר), הקובע כי בסביבה התחרותית הקיימת בעולם, תכונה מועילה – המשפרת את סיכויי ההישרדות של הפרט, התפשטה באוכלוסייה של מין מסוים והובילה להתפתחותו. לעומת זאת, תכונה מזיקה – שהקשתה לשרוד, לא הצליחה להתפשט ונעלמה במהרה. כך, מסביר לנו דרווין, תהליכים אקראיים הובילו לכל העושר שמסביבנו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
מדענים הנשאלים על הכוחות הפועלים מאחורי התפתחות התאים והרקמות יורים תשובה מוכנה ומובנת מאליה – "אבולוציה" – מעין כוח סמוי אך מוכר המנהל את העולם | אילוסטרציה: מגזין אפוק
