כניסה
הרשמה לניוזלטר

אחרי שנשים הרות השמיעו את הסונטות של מוצרט לעוברים שבבטנן, והתפתחה תעשייה של סרטונים לשיפור היכולת הקוגניטיבית וה-IQ באמצעות מוצרט, מחקרים מהשנים האחרונות מצננים את ההתלהבות ורומזים שאולי הטעו אותנו

רקפת תבור | 7 בדצמבר 2023 | מדע וטכנולוגיה | 11 דק׳

"אפקט מוצרט" – לא מה שחשבנו

לאופולד, אביו של וולפגנג אמדאוס מוצרט (1791-1756), חשב שבנו גאון עוד בהיותו בן שלוש ולכן הרחיב והעמיק את לימודי הנגינה שלו בצ'מבלו ובכינור. בגיל חמש, כשהלחין את קטעי הנגינה הראשונים, דבר גאונותו התפשט בציבור, ובגיל שש הוא יצא למסע ההופעות הראשון שלו יחד עם אביו ועם אחותו בת ה-11, שהייתה גם היא כישרונית בנגינה וליוותה את אחיה בנגינה בפסנתר. לאופולד זיהה את הפוטנציאל הכלכלי שיכול לצמוח כאן, עזב את עיסוקו כמורה לנגינה ויצא עם שני ילדיו למסע הופעות שארך כשלוש שנים.

עד למותו, בגיל 35, הספיק מוצרט להלחין כ-50 סימפוניות, 20 אופרות ובסך הכול בסביבות 600 יצירות, שדי להאזין למורכבות המרשימה שלהן כדי להתרשם מהגאוניות של יוצרן. בניגוד לאמנים רבים אחרים, זכה מוצרט כבר במהלך חייו להוקרה ולתהילה. עם זאת, הוא בוודאי לא העלה בדעתו ש-200 שנה לאחר מותו הוא יימצא בלב ליבה של תעשייה רווחית ומתוקשרת לשיפור ביצועי המוח.

התעשייה הזו, המשווקת תחת השם "אפקט מוצרט", מבוססת על האמונה כי האזנה למוסיקה של מוצרט יכולה להפוך אותנו לחכמים יותר. כדור השלג שלה התחיל להתגלגל ב-1993, עם פרסומו של מאמר קצרצר בכתב העת היוקרתי Nature. ד"ר פרנסיס ראושר (Rauscher Frances), פוסט דוקטורנטית באוניברסיטת קליפורניה שבאירוויין ושותפיה, תיארו במאמר ניסוי שבחן כיצד מושפע התפקוד הקוגניטיבי שלנו בעת משימה, מפעילויות שעשינו לפני שהמשימה התחילה.

Shutterstock

שתפו: