כניסה
הרשמה לניוזלטר

חוקרים מכל העולם פונים לספרי הרפואה המסורתית ומגלים תרופות עתיקות שפועלות טוב יותר מאנטיביוטיקה ויכולות לעזור לנו להתמודד עם שעורה בעין, ריפוי פצעים ואפילו עם סרטן

רקפת תבור | 9 בנובמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳

לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק מעץ הלבונה (Boswellia) על תאי סרטן השד.

הרעיון לחקור את השפעות תמצית הלבונה הגיע מידע רפואי עתיק לפיו עץ הלבונה אוצר בתוכו סגולות רפואיות. מקורו של עץ הלבונה באזור תימן, סומליה ואתיופיה. את גרגירי הלבונה מפיקים לאחר שחורצים בקליפת העץ חריץ אנכי, מחכים שיופרש שרף העץ ויתקשה לאיטו, וכעבור כשלושה חודשים אוספים משולי החריץ גוש כדורי צהבהב.

באזורנו שרף עץ הלבונה שימש בעיקר כקטורת לפולחן בבית המקדש בירושלים, וכן במקדשי האימפריות הבבלית והפרסית. גם במצרים העתיקה השתמשו בלבונה לפולחן, אלא שהכוהנים המצריים הכירו גם בסגולות הרפואיות שלו. בפפירוס אברס המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, ונחשב לתיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום, מוזכר הלבונה כחומר יעיל לטיפול באסתמה Cohen, "Asthma in Antiquity: The Ebers Papyrus", Allergy Proc, 1992
. מאוחר יותר, אבן סינא, הרופא הפרסי בן המאה ה-11, הנחשב לאחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי, תיאר את הלבונה כיעיל גם נגד סרטן Eltorai, "Avicenna's View on Cancer from his Canon", Am J Chin Med, 1979
.

Shutterstock

לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

חוקרים מכל העולם פונים לספרי הרפואה המסורתית ומגלים תרופות עתיקות שפועלות טוב יותר מאנטיביוטיקה ויכולות לעזור לנו להתמודד עם שעורה בעין, ריפוי פצעים ואפילו עם סרטן

רקפת תבור | 9 בנובמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳

Shutterstock

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק מעץ הלבונה (Boswellia) על תאי סרטן השד.

הרעיון לחקור את השפעות תמצית הלבונה הגיע מידע רפואי עתיק לפיו עץ הלבונה אוצר בתוכו סגולות רפואיות. מקורו של עץ הלבונה באזור תימן, סומליה ואתיופיה. את גרגירי הלבונה מפיקים לאחר שחורצים בקליפת העץ חריץ אנכי, מחכים שיופרש שרף העץ ויתקשה לאיטו, וכעבור כשלושה חודשים אוספים משולי החריץ גוש כדורי צהבהב.

באזורנו שרף עץ הלבונה שימש בעיקר כקטורת לפולחן בבית המקדש בירושלים, וכן במקדשי האימפריות הבבלית והפרסית. גם במצרים העתיקה השתמשו בלבונה לפולחן, אלא שהכוהנים המצריים הכירו גם בסגולות הרפואיות שלו. בפפירוס אברס המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, ונחשב לתיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום, מוזכר הלבונה כחומר יעיל לטיפול באסתמה Cohen, "Asthma in Antiquity: The Ebers Papyrus", Allergy Proc, 1992
. מאוחר יותר, אבן סינא, הרופא הפרסי בן המאה ה-11, הנחשב לאחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי, תיאר את הלבונה כיעיל גם נגד סרטן Eltorai, "Avicenna's View on Cancer from his Canon", Am J Chin Med, 1979
.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
האם מתברר שאלצהיימר היא למעשה מחלה שונה ממה שחשבנו?

רקפת תבור

זה עשרות שנים שחוקרים מנסים להבין את המנגנון המסתורי הגורם למחלת האלצהיימר. עד היום הם הצליחו לשים אצבע על מאפיין...

חיזוי תמונות פנים של חשודים מתוך ה-DNA שלהם, דרכונים מבוססי מידע גנטי ברוסיה, והפיכתה של ישראל למאגר גנטי לניסויים

מאיה מזרחי, רקפת תבור

1. חיזוי מראה פיזי של פושע נמלט, מתוך נתוני ה-DNA שלו ויטלי פרנץ'...

להתבונן מחדש על ההיסטוריה, ולהבין שמשהו לא מסתדר

רקפת תבור

מאז שנבנה מתחם האקרופוליס באתונה במאה החמישית לפנה"ס, הוא חווה טלטלות רבות, רובן מעשי ידי אדם. הרצינית שבהן הייתה...

הרעיון המסוכן ביותר בעולם: הכירו את עידן הפוסט-אדם

רקפת תבור, מאיה מזרחי

עורכי המגזין Foreign policy הציבו בתחילת שנות ה-2000 שאלה מעניינת: "איזה רעיון, אם יאומץ, יהווה את האיום הגדול ביותר על...

מחקר אחר מחקר – ייתכן שלצמחים יש תודעה

רקפת תבור

קלוד ברנאר (Claude Bernard 1878-1813) היה פיזיולוג ורופא צרפתי בעל שם. הוא נחשב לאחד ממייסדי הרפואה הניסויית, והתפרסם כמי שחקר והגדיר...

האם אפשר להעניק לאנשים כוח של דוב? קבוצת מדענים טוענת שכן

רקפת תבור

סטיב רוג'רס גדל בניו יורק וסבל ממגוון בעיות בריאותיות. כאשר ארה"ב הצטרפה למלחמת העולם השנייה, ב-1941, הוא...

האם אפשר להסיט ברקים באמצעות לייזר?

דינה גורדון

פגיעות ברק אינן נפוצות בישראל אבל ברחבי העולם "מעריכים שיש 24,000 מקרי מוות בשנה ממכות ברק, ומספר הפציעות גדול פי עשר מכך",...

היכן שוכנים הרגשות בגוף שלנו?

דינה גורדון

כבר מימי קדם ובמהלך ימי הביניים הציעו פילוסופים תיאוריות שונות, ולעתים מנוגדות, כדי להסביר את מהות הרגשות – כיצד הם נוצרים והיכן הם...

שתפו: