חוקרים מכל העולם פונים לספרי הרפואה המסורתית ומגלים תרופות עתיקות שפועלות טוב יותר מאנטיביוטיקה ויכולות לעזור לנו להתמודד עם שעורה בעין, ריפוי פצעים ואפילו עם סרטן
רקפת תבור | 9 בנובמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳
לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד
אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק מעץ הלבונה (Boswellia) על תאי סרטן השד.
הרעיון לחקור את השפעות תמצית הלבונה הגיע מידע רפואי עתיק לפיו עץ הלבונה אוצר בתוכו סגולות רפואיות. מקורו של עץ הלבונה באזור תימן, סומליה ואתיופיה. את גרגירי הלבונה מפיקים לאחר שחורצים בקליפת העץ חריץ אנכי, מחכים שיופרש שרף העץ ויתקשה לאיטו, וכעבור כשלושה חודשים אוספים משולי החריץ גוש כדורי צהבהב.
באזורנו שרף עץ הלבונה שימש בעיקר כקטורת לפולחן בבית המקדש בירושלים, וכן במקדשי האימפריות הבבלית והפרסית. גם במצרים העתיקה השתמשו בלבונה לפולחן, אלא שהכוהנים המצריים הכירו גם בסגולות הרפואיות שלו. בפפירוס אברס המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, ונחשב לתיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום, מוזכר הלבונה כחומר יעיל לטיפול באסתמה. מאוחר יותר, אבן סינא, הרופא הפרסי בן המאה ה-11, הנחשב לאחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי, תיאר את הלבונה כיעיל גם נגד סרטן.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
Shutterstock
לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד
חוקרים מכל העולם פונים לספרי הרפואה המסורתית ומגלים תרופות עתיקות שפועלות טוב יותר מאנטיביוטיקה ויכולות לעזור לנו להתמודד עם שעורה בעין, ריפוי פצעים ואפילו עם סרטן
רקפת תבור | 9 בנובמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳
Shutterstock
אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק מעץ הלבונה (Boswellia) על תאי סרטן השד.
הרעיון לחקור את השפעות תמצית הלבונה הגיע מידע רפואי עתיק לפיו עץ הלבונה אוצר בתוכו סגולות רפואיות. מקורו של עץ הלבונה באזור תימן, סומליה ואתיופיה. את גרגירי הלבונה מפיקים לאחר שחורצים בקליפת העץ חריץ אנכי, מחכים שיופרש שרף העץ ויתקשה לאיטו, וכעבור כשלושה חודשים אוספים משולי החריץ גוש כדורי צהבהב.
באזורנו שרף עץ הלבונה שימש בעיקר כקטורת לפולחן בבית המקדש בירושלים, וכן במקדשי האימפריות הבבלית והפרסית. גם במצרים העתיקה השתמשו בלבונה לפולחן, אלא שהכוהנים המצריים הכירו גם בסגולות הרפואיות שלו. בפפירוס אברס המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, ונחשב לתיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום, מוזכר הלבונה כחומר יעיל לטיפול באסתמה. מאוחר יותר, אבן סינא, הרופא הפרסי בן המאה ה-11, הנחשב לאחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי, תיאר את הלבונה כיעיל גם נגד סרטן.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
