כניסה
הרשמה לניוזלטר

חוקרים מכל העולם פונים לספרי הרפואה המסורתית ומגלים תרופות עתיקות שפועלות טוב יותר מאנטיביוטיקה ויכולות לעזור לנו להתמודד עם שעורה בעין, ריפוי פצעים ואפילו עם סרטן

רקפת תבור | 9 בנובמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳

לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק מעץ הלבונה (Boswellia) על תאי סרטן השד.

הרעיון לחקור את השפעות תמצית הלבונה הגיע מידע רפואי עתיק לפיו עץ הלבונה אוצר בתוכו סגולות רפואיות. מקורו של עץ הלבונה באזור תימן, סומליה ואתיופיה. את גרגירי הלבונה מפיקים לאחר שחורצים בקליפת העץ חריץ אנכי, מחכים שיופרש שרף העץ ויתקשה לאיטו, וכעבור כשלושה חודשים אוספים משולי החריץ גוש כדורי צהבהב.

באזורנו שרף עץ הלבונה שימש בעיקר כקטורת לפולחן בבית המקדש בירושלים, וכן במקדשי האימפריות הבבלית והפרסית. גם במצרים העתיקה השתמשו בלבונה לפולחן, אלא שהכוהנים המצריים הכירו גם בסגולות הרפואיות שלו. בפפירוס אברס המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, ונחשב לתיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום, מוזכר הלבונה כחומר יעיל לטיפול באסתמה. מאוחר יותר, אבן סינא, הרופא הפרסי בן המאה ה-11, הנחשב לאחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי, תיאר את הלבונה כיעיל גם נגד סרטן.

Shutterstock

לחזור לעבר כדי למצוא את תרופות העתיד

חוקרים מכל העולם פונים לספרי הרפואה המסורתית ומגלים תרופות עתיקות שפועלות טוב יותר מאנטיביוטיקה ויכולות לעזור לנו להתמודד עם שעורה בעין, ריפוי פצעים ואפילו עם סרטן

רקפת תבור | 9 בנובמבר 2022 | מדע וטכנולוגיה | 12 דק׳

Shutterstock

אינגריד בונילה (Bonilla), סטודנטית לרפואה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרולינה, השתתפה ב-2014 במחקר שבחן את השפעותיו של בושם המופק מעץ הלבונה (Boswellia) על תאי סרטן השד.

הרעיון לחקור את השפעות תמצית הלבונה הגיע מידע רפואי עתיק לפיו עץ הלבונה אוצר בתוכו סגולות רפואיות. מקורו של עץ הלבונה באזור תימן, סומליה ואתיופיה. את גרגירי הלבונה מפיקים לאחר שחורצים בקליפת העץ חריץ אנכי, מחכים שיופרש שרף העץ ויתקשה לאיטו, וכעבור כשלושה חודשים אוספים משולי החריץ גוש כדורי צהבהב.

באזורנו שרף עץ הלבונה שימש בעיקר כקטורת לפולחן בבית המקדש בירושלים, וכן במקדשי האימפריות הבבלית והפרסית. גם במצרים העתיקה השתמשו בלבונה לפולחן, אלא שהכוהנים המצריים הכירו גם בסגולות הרפואיות שלו. בפפירוס אברס המתוארך לסביבות שנת 1550 לפנה"ס, ונחשב לתיעוד המקיף ביותר של ידע רפואי מצרי קדום, מוזכר הלבונה כחומר יעיל לטיפול באסתמה. מאוחר יותר, אבן סינא, הרופא הפרסי בן המאה ה-11, הנחשב לאחד מגדולי הרופאים בעולם המוסלמי, תיאר את הלבונה כיעיל גם נגד סרטן.

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
מהיכן באמת מגיעות המחשבות שלנו?

רקפת תבור

מדעני מוח וחוקרים פוסט-מטריאליסטים מזהירים בשנים האחרונות כי אולי חיפשנו את התודעה במקום הלא נכון. "אין איש שבאמת בודק את הגורמים האמיתיים מאחורי הפעולות שלנו", טוען אחד החוקרים

הפוך מספרי ההיסטוריה: החוקרים שבודקים האם כלי תעופה קדומים שימשו את האנושות – הרבה לפני ההמצאות המוכרות למדע

רקפת תבור

קבוצת חוקרים הודית צללה ל"כתבי הוֶודוֹת" מהמיתולוגיה ההודית המתארים בצורה מדוקדקת וקוהרנטית כלי תעופה מתקופות עתיקות, ואף בנו מודלים של חלקם והעבירו אותם ב"מנהרת רוח" שבאוניברסיטת קליפורניה באירווין. "ניסינו להבין אם כל הסיפורים על כלי טיס עתיקים הם סיפורי בדיה עתיקים או שאולי יש בהם גרעין של אמת", אומר בריאיון למגזין אפוק אנריקו בקריני, המוביל את קבוצת החוקרים

עיר הרפאים האגדתית הרקליון, והמקדש המסתורי של הרקולס

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

הקבר הממולכד של הקיסר צ'ין שי חואנג די

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

הזרעים שנודעו ביכולותיהם לטהר מי נהרות מזוהמים

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

דמעות הדם של ולד המשפד "דרקולה"

רקפת תבור

מאגדה למציאות - הסיפורים שחשבנו שהם מיתוס ומתגלים בהדרגה כאמיתיים

שתפו: