כניסה
הרשמה לניוזלטר

חשבתם שדי-אן-איי מגיע תמיד בצורה של סליל כפול? תשכחו מזה. תגלית חדשה בנושא מעלה שאלות מהותיות לגבי הניסויים הנוכחיים בהנדסה גנטית

רקפת תבור | 16 ביולי 2018 | מדע וטכנולוגיה | 5 דק׳

מבנה חדש של די-אן-איי

ד"ר רוזלינד פרנקלין, כימאית פיזיקלית בריטית התמחתה בטכנולוגיה מיוחדת: "קריסטלוגרפיה בקרני רנטגן". הטכנולוגיה אפשרה לה להפיק תמונות מיוחדות של תוככי התא. החל מתחילת המאה ה-20 כבר היה ברור שהמידע התורשתי שלנו שוכן בגרעין התא, אבל לא היה ברור היכן הוא רשום, ואיך. ההשקפה המקובלת הייתה שהחלק החשוב בגרעין התא הם החלבונים שבו. בסוף שנות ה-40 מרבית החוקרים בתחום עדיין השקיעו את מיטב מרצם כדי לפענח כיצד החלבונים האלו מצליחים לאגור את המידע התורשתי שלנו ולהעביר אותו הלאה, לדורות הבאים.

האם אנחנו מכירים טוב מספיק את כל מרכיביה של מולקולת הדי-אן-איי המסתורית כדי לבצע עריכה גנטית?

מבנה ה-i-motif הארבעה גדילי שהתגלה לאחרונה בתאים אנושיים לצד הסליל הכפול הסטנדרטי | איור: ליזה וורונין

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
אילוסטרציה: מגזין אפוק
האלמנט הקוונטי: האם התגלה המקום שבו נוצרת התודעה?

רקפת תבור

ד"ר ניקולס נורוויץ, מומחה למטבוליזם מבית הספר לרפואה באוניברסיטת הרווארד
המדען שאכל 24 ביצים ביום ונלחם בכולסטרול עם עוגיות אוראו

מאיה מזרחי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
המנגנון הפיזיולוגי שמסייע בקבלת החלטות תחת לחץ

רקפת תבור

אילוסטרציה
חוקרים הפכו עור של עכבר חי לשקוף באמצעות צבע מאכל

קרן זריהן

איור: מגזין אפוק
הפרדוקס הצרפתי: האם שתייה מתונה של אלכוהול באמת מועילה לבריאות?

רקפת תבור

צילום: Shutterstock
האם להיות קצת שמן יכול להאריך את החיים?

רקפת תבור

שתפו: