כניסה
הרשמה לניוזלטר

תשכחו מזה שהמכשור המשוכלל של הרפואה המודרנית, הוא זה שיקדם את הבריאות ותוחלת החיים שלנו. מה שנשאר עדיין הכלי היחיד והחשוב ביותר לאבחון הוא השיחה האישית הקרובה בין מטופל לרופא, טוענת ד"ר דניאל אופרי, רופאה בבית החולים בל-וויו בניו יורק

דינה גורדון | 21 באפריל 2017 | מדע וטכנולוגיה | 6 דק׳

"דוקטור, אני חייב לדבר איתך"

אומאר אמאדו (43), הופיע לעתים קרובות בקליניקה של ד"ר אופרי מבלי לקבוע תור. בימים אחרים הוא היה מתקשר ובקול עצבני מהול בתחינה היה אומר "ד"ר אופרי, אני חייב לדבר איתך, עכשיו!".

ד"ר אופרי הכירה היטב את מחלת הלב שלו, אבל היא לא חשבה שהוא בסכנת חיים. נרגזת מהלחץ שהוא הפעיל עליה היא תייגה אותו במחשבתה כ"מטופל קשה". יום אחד הוא הופיע במרפאה, והיא נכנעה ללחץ שלו לקבל אותו ללא תור. כאשר התחילה לבדוק אותו שוב, אחרי סדרה ארוכה של בדיקות שכבר עשתה לו בעבר, הוא לפתע התמוטט ונפל על רצפת הקליניקה.

אחוזת פאניקה, ד"ר אופרי הבהילה אותו לטיפול נמרץ, שפסע בינו לבין המוות. כשאמאדו התאושש מהתקף הלב שהיה לו, אופרי ניסתה לשחזר מה היא לא שמעה בשיחות ביניהם. היא הבינה שהשקיעה כל כך הרבה מאמץ בהתגוננות מההתנהגות התוקפנית שלו, שלא שמעה, מאחורי המילים, את התחינה שלו לעזרה, לא הבינה שההתנהגות התוקפנית הזו היא בעצם הודאה בפחד ובפגיעות. היא לא הבינה שהוא מרגיש, אולי באופן לא מודע, שהוא נלחם על חייו.

דניאל אופרי | תמונה: Dofri/Wikipedia

שתפו: