כניסה
הרשמה לניוזלטר

  הצוללת הצהובה לשדרוג שיתוף הפעולה כשחושבים על ההשפעות של המוסיקה בסביבה העסקית, קל לחשוב על…

רקפת תבור | 16 באוקטובר 2016 | מדע וטכנולוגיה | 3 דק׳

חטיפי מדע ומעבר | מוזיקה מגבירה שיתוף פעולה

 

הצוללת הצהובה לשדרוג שיתוף הפעולה

כשחושבים על ההשפעות של המוסיקה בסביבה העסקית, קל לחשוב על זו שמשמיעים לנו בחנויות, שנועדה לעודד אותנו לקנות יותר. מחקר חדש מאוניברסיטת קורנל מדגים שגם כשמדובר בעובדי החברה עצמם, מבלי שמסתובבים באזור שום לקוחות, כדאי לשים לב איזו מוסיקה משמיעים ברקע – המוסיקה הנכונה יכולה לעזור להם להגביר את שיתוף הפעולה.

במהלך הניסוי הקבוצות השונות שיחקו באותו משחק שבודק את רמת שיתוף הפעולה. ההבדל הוא שלחלקם הושמעו שירים שמחים, קצביים ומוכרים יחסית, כמו ״הצוללת הצהובה״ של החיפושיות או Walking on Sunshine משנות ה-80, בביצועם של קתרינה ו״הגלים״. לקבוצה השנייה הושמעה מוסיקת Heavy Metal, בעיקר של מבצעים לא מוכרים, ולקבוצה השלישית, קבוצת הבקרה, לא הושמעה שום מוסיקה.

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

מתברר שבקבוצה הראשונה רמת שיתוף הפעולה הייתה הגבוהה ביותר. כשחילקו לנבדקים אסימונים במסגרת המשחק והם נדרשו להחליט איזה חלק מהם הם ייקחו לעצמם, ואיזה יתרמו לקופה הקבוצתית, בקבוצה הראשונה שיעור התרומות היה הגבוה ביותר.

וזה מתאים לממצאים ממחקרים קודמים, בין היתר לכאלה שמעידים שכשאנשים מקשיבים ביחד לאותה מוסיקה קצבית זה גורם להם להגביר את התיאום ביניהם.


איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

צמחים ששומעים את היריב

לא רק שצמחים מסוגלים לזכור ואפילו להזהיר זה את זה מאיומים, כנראה שהם גם מצליחים לשמוע.

כשחוקרים מאוניברסיטת מיזורי השמיעו לצמח ״תורדנית לבנה״ הקלטה של זחלים לועסים, זה גרם לצמח לשדרג את ההגנה – הוא הגביר את פליטת החומרים דוחי הזחלים. כך, כשמאוחר יותר באמת הגיעו אליהם זחלים, הצמחים ששמעו את ההקלטות הקדימו לפלוט את החומרים ואף פלטו יותר מהם.

לא ברור עדיין כיצד הם באמת שומעים, אבל ייתכן שהצמחים חשים את תנודות הקול.


תמןנה (להמחשה בלבד): Fotolia

תמןנה (להמחשה בלבד): Fotolia

רכיב הננו שמכסח את החיידקים החסינים

הסכנה של התפשטות החיידקים החסינים מוכרת, וגם כאן כבר כתבנו לא מעט על האיום של העידן הפוסט אנטיביוטי. ייתכן ששו לם, דוקטורנטית מלזית באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה הצליחה למצוא את הפתרון לאיום הזה.

מדובר בחלקיק ננו שהיא הינדסה – כדור בעל 16 או 32 זרועות שכל גודלו כעשרה ננומטר. הוא מורכב מחלבון והזרועות שלו מצליחות לתפוס את קליפת התא של החיידק ולקרוע אותה לגזרים. בניגוד לרכיבים דומים שפותחו בעבר, הוא לא מזיק לתאים הבריאים שמסביב.

בינתיים יעילותו של חלקיק הננו הלוחמני הזה נבדקה על חיידקים במבחנה עם דם, כמו גם בגופו של עכבר, ומתברר שהחלקיק אכן הצליח להשמיד את החיידקים. אבל צוות המחקר מקפיד להזכיר לנו שהדרך עד לתרופה עבורנו עוד ארוכה, לכל הפחות כחמש שנים.


איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

מתקדמים לאינטרנט הקוונטי

כשפיזיקאים מדברים על טלפורטציה קוונטית הם מתכוונים למידע שעובר מיידית מחלקיק לחלקיק, בלי ששום דבר פיזי עובר ביניהם. שיא עולמי חדש בתחום נשבר כשחוקרים מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה הצליחו להעביר כך מידע, למרחק של 6.2 ק״מ, תוך שימוש ברשת סיבים אופטיים. מטרת החוקרים היא קידום ״האינטרנט הקוונטי״ – רשת מאובטחת בהרבה מהמוכרות לנו.

שתפו את הכתבה:

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

חטיפי מדע ומעבר | מוזיקה מגבירה שיתוף פעולה

  הצוללת הצהובה לשדרוג שיתוף הפעולה כשחושבים על ההשפעות של המוסיקה בסביבה העסקית, קל לחשוב על…

רקפת תבור | 16 באוקטובר 2016 | מדע וטכנולוגיה | 15 דק׳

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

 

הצוללת הצהובה לשדרוג שיתוף הפעולה

כשחושבים על ההשפעות של המוסיקה בסביבה העסקית, קל לחשוב על זו שמשמיעים לנו בחנויות, שנועדה לעודד אותנו לקנות יותר. מחקר חדש מאוניברסיטת קורנל מדגים שגם כשמדובר בעובדי החברה עצמם, מבלי שמסתובבים באזור שום לקוחות, כדאי לשים לב איזו מוסיקה משמיעים ברקע – המוסיקה הנכונה יכולה לעזור להם להגביר את שיתוף הפעולה.

במהלך הניסוי הקבוצות השונות שיחקו באותו משחק שבודק את רמת שיתוף הפעולה. ההבדל הוא שלחלקם הושמעו שירים שמחים, קצביים ומוכרים יחסית, כמו ״הצוללת הצהובה״ של החיפושיות או Walking on Sunshine משנות ה-80, בביצועם של קתרינה ו״הגלים״. לקבוצה השנייה הושמעה מוסיקת Heavy Metal, בעיקר של מבצעים לא מוכרים, ולקבוצה השלישית, קבוצת הבקרה, לא הושמעה שום מוסיקה.

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

מתברר שבקבוצה הראשונה רמת שיתוף הפעולה הייתה הגבוהה ביותר. כשחילקו לנבדקים אסימונים במסגרת המשחק והם נדרשו להחליט איזה חלק מהם הם ייקחו לעצמם, ואיזה יתרמו לקופה הקבוצתית, בקבוצה הראשונה שיעור התרומות היה הגבוה ביותר.

וזה מתאים לממצאים ממחקרים קודמים, בין היתר לכאלה שמעידים שכשאנשים מקשיבים ביחד לאותה מוסיקה קצבית זה גורם להם להגביר את התיאום ביניהם.


איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

צמחים ששומעים את היריב

לא רק שצמחים מסוגלים לזכור ואפילו להזהיר זה את זה מאיומים, כנראה שהם גם מצליחים לשמוע.

כשחוקרים מאוניברסיטת מיזורי השמיעו לצמח ״תורדנית לבנה״ הקלטה של זחלים לועסים, זה גרם לצמח לשדרג את ההגנה – הוא הגביר את פליטת החומרים דוחי הזחלים. כך, כשמאוחר יותר באמת הגיעו אליהם זחלים, הצמחים ששמעו את ההקלטות הקדימו לפלוט את החומרים ואף פלטו יותר מהם.

לא ברור עדיין כיצד הם באמת שומעים, אבל ייתכן שהצמחים חשים את תנודות הקול.


תמןנה (להמחשה בלבד): Fotolia

תמןנה (להמחשה בלבד): Fotolia

רכיב הננו שמכסח את החיידקים החסינים

הסכנה של התפשטות החיידקים החסינים מוכרת, וגם כאן כבר כתבנו לא מעט על האיום של העידן הפוסט אנטיביוטי. ייתכן ששו לם, דוקטורנטית מלזית באוניברסיטת מלבורן שבאוסטרליה הצליחה למצוא את הפתרון לאיום הזה.

מדובר בחלקיק ננו שהיא הינדסה – כדור בעל 16 או 32 זרועות שכל גודלו כעשרה ננומטר. הוא מורכב מחלבון והזרועות שלו מצליחות לתפוס את קליפת התא של החיידק ולקרוע אותה לגזרים. בניגוד לרכיבים דומים שפותחו בעבר, הוא לא מזיק לתאים הבריאים שמסביב.

בינתיים יעילותו של חלקיק הננו הלוחמני הזה נבדקה על חיידקים במבחנה עם דם, כמו גם בגופו של עכבר, ומתברר שהחלקיק אכן הצליח להשמיד את החיידקים. אבל צוות המחקר מקפיד להזכיר לנו שהדרך עד לתרופה עבורנו עוד ארוכה, לכל הפחות כחמש שנים.


איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

איור (להמחשה בלבד): Fotolia

מתקדמים לאינטרנט הקוונטי

כשפיזיקאים מדברים על טלפורטציה קוונטית הם מתכוונים למידע שעובר מיידית מחלקיק לחלקיק, בלי ששום דבר פיזי עובר ביניהם. שיא עולמי חדש בתחום נשבר כשחוקרים מאוניברסיטת קלגרי שבקנדה הצליחו להעביר כך מידע, למרחק של 6.2 ק״מ, תוך שימוש ברשת סיבים אופטיים. מטרת החוקרים היא קידום ״האינטרנט הקוונטי״ – רשת מאובטחת בהרבה מהמוכרות לנו.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הוא נחשב לגאון מתמטי. הבעיה היחידה: כמעט ואין לו מוח

רקפת תבור

מכשיר ה-CT שפותח בראשית שנות ה-70 של המאה הקודמת, אפשר לחוקרים לסרוק את המוח וחולל מהפכה במדע. הגילויים החדשים היו כה...

"איפה אין פרסומות? בחלומות". אז זהו, כבר יש

רקפת תבור

כשנדיר האקרמן, יזם ההייטק הישראלי ומייסד חברת וובוס (WEBOS), נדרש להציג למשקיעים היפנים את המוצר החדש שעליו עובדת...

ההוביטים – דמויות בדיוניות או מין אנושי חי וקיים?

רקפת תבור

המפגש המפתיע אירע לקראת סוף שנות ה-90 באי פלורס שבדרום אינדונזיה – הנמצא לא הרחק מחופיה הצפוניים של אוסטרליה. בארה,...

מדוע מדענים בנאס"א רוצים לשלוח לחוצנים מסר הכולל את מבנה הדי-אן-אי שלנו?

מאיה מזרחי

אם הייתה לכם הזדמנות לתקשר עם חייזרים, מה הייתם אומרים להם? האם הייתם מנסים להתחבב עליהם או...

"מצאנו שיותר מרבע מהבחירות הלאומיות במדינות שונות בעולם הוכרעו על ידי אלגוריתם החיפוש של גוגל. זו עובדה מפחידה"

יאן יקיאלק

ד"ר רוברט אפשטיין, פסיכולוג בכיר ב"מכון האמריקני...

"אתם מה שאתם אוכלים": כיצד מזון יכול להשפיע על המנגנון הגנטי שלנו

רקפת תבור

ברבדוס הוא אי במזרח הקריביים שאוכלוסייתו מתמודדת עם נטייה להשמנה ובעבר התמודדה גם עם רעב. ב-1967...

תמיד חשבנו שאנחנו רואים במדויק את המציאות העכשווית – חוקרי מוח טוענים שהטעו אותנו

רקפת תבור

בשנת 1996 ניתנה לשחקן הפוטבול ארני מילס הזדמנות לנצח משחק בליגת ה-NFL עבור קבוצתו...

"אנחנו עומדים מול משהו ממכר מאוד שסוגר עלינו מכל הכיוונים"

רקפת תבור

כבר מכיתה א' התקשה מתנאל לשבת בשקט במהלך יום הלימודים. בהמשך החלו המורים גם להתלונן שהוא אגרסיבי ומפריע....

שתפו: