משהו במפגש עם הטבע – ולעתים גם עם ארכיטקטורה עתיקה – משפר את הריכוז והזיכרון. המדענים מסכימים על ההשפעה, אבל עדיין חלוקים בשאלה מה בדיוק עומד מאחוריה
צוות אפוק | 8 באוקטובר 2025 | פסיכולוגיה | 7 דק׳
המדענים מגרדים בראש: איך טיול קצר בטבע, או מבט בבניין עתיק – מאפסים את המוח
כבר זמן רב משערים שלטבע יש כוח להשפיע על נפש האדם. "סטייה מהטבע היא סטייה מן האושר", כתב הסופר האנגלי סמואל ג'ונסון במאה ה-18, כשהוא רומז על הקשר העמוק שבין האדם לסביבתו הטבעית ועל תרומתו לרווחה האישית.
כדי לבחון קשר זה, יצאו בינואר 2008 שלושים ושמונה סטודנטים מאוניברסיטת מישיגן להליכה שנמשכה כ-55-50 דקות. מחציתם צעדו בשבילי גן בוטני, ואילו האחרים פסעו באותו מרחק בלב הרחובות הסואנים של מרכז העיר. כעבור שבוע החליפו מסלולים: מי שצעד קודם בטבע צעד בעיר, ולהפך.
לפני כל הליכה עברו הסטודנטים מטלת זיכרון וקשב תובענית: חזרה על רצפים מתארכים של מספרים בסדר הפוך. עם שובם לקמפוס חזרו על אותה מטלה, והתוצאות היו חד משמעיות: הליכה בעיר שיפרה את הציונים בכ-6%, אך הליכה בטבע הקפיצה אותם כמעט ב-20%.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
צילום: Shutterstock.com