לוח סיאנס, דמיון עשיר, נחישות וטריקים פסיכולוגיים סייעו לשני שבויים במלחמת העולם הראשונה לבצע בריחה מפתיעה ויוצאת דופן. סיפור אמיתי

דינה גורדון | 12 ביולי 2021 | פסיכולוגיה | 12 דק׳

נמלטים: גרסת המציאות

העיירה אל כות שוכנת לאורך עיקול נהר טיגריס (הוא החידקל) שבמזרח עיראק. כיום אין בה עניין מיוחד אלא כחניית ביניים בדרך לערים סמוכות מעניינות יותר. אבל בתקופת מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) שמה היה סמל לאחת התבוסות הקשות של חיילי צבא האימפריה הבריטית. ב-8 בדצמבר 1915, כוח בריטי גדול שנע מדרום עיראק צפונה, לכיוון כיבוש בגדד, נלכד באל כות על ידי כוח של הצבא העותומני.

חמישה חודשים היה הכוח הבריטי נצור באל כות תחת הפגזות והפצצות מהאוויר של הצבא העותומני, והורעב על ידי ניתוק קווי האספקה שלו. כוחות תגבור של הצבא הבריטי ניסו שלוש פעמים לפרוץ את המצור ללא הצלחה. ב-29 באפריל 1916, הרים הצבא הבריטי באל כות דגל לבן של כניעה.

כ-12,000 חיילים וקצינים מהצבא הבריטי נפלו בשבי. החיילים נלקחו למחנות שבויים סמוכים, ואילו הקצינים, כ-200 במספר, נלקחו לצעדה מפרכת של כחודשיים לאורך כ-3,200 ק"מ של הרים ומדבריות עד שהגיעו לכפר קטן בשם יוזגאד, השוכן בהרים הגבוהים של אנטוליה שבמערב טורקיה. אלה ששרדו את המסע נכלאו במחנה שבויים מאולתר שהיה למעשה שלושה בנייני מגורים מוזנחים ומזוהמים של משפחות ארמניות שנרצחו בטבח הארמנים ב-1915.