כניסה
הרשמה לניוזלטר

הוא יצא לשחייה שנחשבה למשימת התאבדות, והשלים אותה בעזרת החוכמה הסטואית העתיקה

דינה גורדון | 14 בספטמבר 2020 | פסיכולוגיה | 13 דק׳

על כתפי ענקים

עיר החוף מארגייט (Margate), בדרום מזרח בריטניה, ידועה כעיר קייט המושכת אליה בחודשי הקיץ עשירים ומפורסמים למיניהם. אבל באותו יום, הראשון ביוני 2018, רק אנשים מעטים באו להיפרד מרוס אדגלי (Ross Edgley) בן ה-33, ולתת לו את ברכת הדרך. אדגלי לא התפלא על הקהל הדל. הוא זכר שרבים הזהירו אותו שלא לצאת למסע הזה. אמרו לו שהוא יוצא למשימת התאבדות, למשימה שאף אחד לפניו לא הצליח בה: להקיף את האי הבריטי בשחייה. לא פלא שאף אחד בעבר לא הצליח לעשות את המסלול הזה שארכו 2,864 ק"מ. אם למנות רק חלק מהקשיים: סערות עזות, גשמי זעף, מערבולות מים בוגדניות, רוחות נגדיות מטלטלות, גלים ענקיים, קור עז, מסלולי תעבורה צפופים של כלי שיט, מים מזוהמים מפסולת תעשייה, לווייתנים, כרישים, מדוזות. מי מטורף לקחת את האתגר הזה? אדגלי היה מספיק מטורף.

כשעמד שם על החוף, מוקף בבני משפחה ובכמה תומכים, הוא נזכר בביקור שלו בקליניקה לרפואת ספורט המתמחה בטיפול בספורטאי עילית. הוא רצה לקבל חוות דעת של מומחים האם גופו יוכל להחזיק מעמד באתגר העצום הזה. אחרי סדרה ארוכה של בדיקות, אמרו לו מומחי הספורט בקליניקה בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "אין לך מאפיינים פיזיים של שחיין-עילית [...] אתה תשקע כמו אבן". הנחרץ ביותר היה מדען הספורט הראשי בקליניקה שעבר על כל תוצאות הבדיקות: "אם אתה רוצה את עצתי", הוא אמר, "תנסה לבנות גוף שדומה יותר לגוף של שחיין. אחר כך, בעוד מספר שנים, תנסה לשחות מסביב לאי הבריטי", כותב אדגלי בספרו (The Art of Resilience (2020.

אדגלי הסכים עם האבחון שקיבל בקליניקה, אבל לא הסכים עם המסקנות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא לקח על עצמו פרויקט שאפתני. כמי שסיים תואר אקדמי במדעי הספורט, באוניברסיטת לובורו (Loughborough) שבבריטניה, הוא היה בקי בכל מחקרי הספורט. הוא ידע שלשחייני עילית יש גוף רזה וקל, אבל אלו היו שחיינים שהתחרו למרחקים של 100 מטר או 400 מטר. ואילו גופו, שהיה שרירי ובמצב אתלטי מצוין אך דומה יותר לזה של מתאבק סומו, התאים לדעתו הרבה יותר מזה שלהם לשחייה מאתגרת של 2,864 ק"מ. האם התיאוריה של אדגלי הייתה נכונה? גם הוא לא היה בטוח. אבל היה לפחות עוד מישהו אחד שהיה מוכן להמר עליו: דייג מקומי בן 65 ששמע בפאב על המטורף שהולך להקיף את האי הבריטי בשחייה. בטקס הפרידה הוא ניגש אליו, חיבק אותו בשתי ידיו ואמר לו: "לך על זה בחור צעיר, אני אביא את הבירות כשתחזור".

שתפו את הכתבה:

[Olaf Pignataro/Red Bull Media House]

על כתפי ענקים

הוא יצא לשחייה שנחשבה למשימת התאבדות, והשלים אותה בעזרת החוכמה הסטואית העתיקה

דינה גורדון | 14 בספטמבר 2020 | פסיכולוגיה | 13 דק׳

[Olaf Pignataro/Red Bull Media House]

עיר החוף מארגייט (Margate), בדרום מזרח בריטניה, ידועה כעיר קייט המושכת אליה בחודשי הקיץ עשירים ומפורסמים למיניהם. אבל באותו יום, הראשון ביוני 2018, רק אנשים מעטים באו להיפרד מרוס אדגלי (Ross Edgley) בן ה-33, ולתת לו את ברכת הדרך. אדגלי לא התפלא על הקהל הדל. הוא זכר שרבים הזהירו אותו שלא לצאת למסע הזה. אמרו לו שהוא יוצא למשימת התאבדות, למשימה שאף אחד לפניו לא הצליח בה: להקיף את האי הבריטי בשחייה. לא פלא שאף אחד בעבר לא הצליח לעשות את המסלול הזה שארכו 2,864 ק"מ. אם למנות רק חלק מהקשיים: סערות עזות, גשמי זעף, מערבולות מים בוגדניות, רוחות נגדיות מטלטלות, גלים ענקיים, קור עז, מסלולי תעבורה צפופים של כלי שיט, מים מזוהמים מפסולת תעשייה, לווייתנים, כרישים, מדוזות. מי מטורף לקחת את האתגר הזה? אדגלי היה מספיק מטורף.

כשעמד שם על החוף, מוקף בבני משפחה ובכמה תומכים, הוא נזכר בביקור שלו בקליניקה לרפואת ספורט המתמחה בטיפול בספורטאי עילית. הוא רצה לקבל חוות דעת של מומחים האם גופו יוכל להחזיק מעמד באתגר העצום הזה. אחרי סדרה ארוכה של בדיקות, אמרו לו מומחי הספורט בקליניקה בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים: "אין לך מאפיינים פיזיים של שחיין-עילית [...] אתה תשקע כמו אבן". הנחרץ ביותר היה מדען הספורט הראשי בקליניקה שעבר על כל תוצאות הבדיקות: "אם אתה רוצה את עצתי", הוא אמר, "תנסה לבנות גוף שדומה יותר לגוף של שחיין. אחר כך, בעוד מספר שנים, תנסה לשחות מסביב לאי הבריטי", כותב אדגלי בספרו (The Art of Resilience (2020.

אדגלי הסכים עם האבחון שקיבל בקליניקה, אבל לא הסכים עם המסקנות. זו לא הייתה הפעם הראשונה שהוא לקח על עצמו פרויקט שאפתני. כמי שסיים תואר אקדמי במדעי הספורט, באוניברסיטת לובורו (Loughborough) שבבריטניה, הוא היה בקי בכל מחקרי הספורט. הוא ידע שלשחייני עילית יש גוף רזה וקל, אבל אלו היו שחיינים שהתחרו למרחקים של 100 מטר או 400 מטר. ואילו גופו, שהיה שרירי ובמצב אתלטי מצוין אך דומה יותר לזה של מתאבק סומו, התאים לדעתו הרבה יותר מזה שלהם לשחייה מאתגרת של 2,864 ק"מ. האם התיאוריה של אדגלי הייתה נכונה? גם הוא לא היה בטוח. אבל היה לפחות עוד מישהו אחד שהיה מוכן להמר עליו: דייג מקומי בן 65 ששמע בפאב על המטורף שהולך להקיף את האי הבריטי בשחייה. בטקס הפרידה הוא ניגש אליו, חיבק אותו בשתי ידיו ואמר לו: "לך על זה בחור צעיר, אני אביא את הבירות כשתחזור".

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
כיצד לאהוב, אחרת

מאיה מזרחי

כמעט בכל סדרה שנבחר לצפות בה, אם זאת סדרת אקשן או קומדיה, יופיע סיפור רומנטי שנבנה לאט לאט בקרב הגיבורים הראשיים. האהבה הרומנטית, כך אנחנו לומדים...

כיצד להתגבר על עצלות

מאיה מזרחי

בשנים האחרונות ראו אור מאמרים וספרים שרמזו לנו כי עצלות טובה לנו. "מדוע עצלנות בעצם טובה לך", נכתב במאמר במגזין Time באוגוסט 2018 [ref]CHRIS BAILEY,...

מהארכיון: כיצד לטפח את הנשמה

ג'יימס סייל

כשבני היה בין גיל שבע לגיל עשר הוא הפך פנטי לספרי "הארי פוטר". עקב כך יכולות הקריאה והדמיון שלו השתפרו פלאים. לא יכולתי לדעת שכאשר יגיע...

האתיקה של הקאובויים – מה אפשר ללמוד מקוד ההתנהגות של המערב הפרוע

דינה גורדון

מאז שאן מור (Ann Moore) החלה ללמד, היא הרגישה שהיא לא רק מורה, אלא מגשימה שליחות אמיתית בחייה. היא...

תסמונת הלב השבור – כשהפרידה הקשה משנה פיזית את מבנה הלב

רקפת תבור, דינה גורדון

פלורנס ותום ויליאמס היו חברי ילדות. הם למדו באותה כיתה בבית ספר יסודי ובתיכון, והלכו לאותו קולג'. כאשר הם...

לגדל את הילד "הלא מושלם" המושלם

דינה גורדון

בוריס וייצ'יץ' המתין בהתרגשות להולדת בנו הבכור. הוא ליווה את אשתו דושקה, שניהם בשנות העשרים לחייהם, לחדר הלידה, והרגיש שאין...

החזרה לחינוך הקלאסי – כיצד להעניק לילדינו כלים ותבונה המבוססים על מוסריות, אמת ויופי

מאיה מזרחי

כאשר ילדינו עוברים מהגן לבית הספר אנחנו מלאי התרגשות. מצד אחד זהו צעד משמעותי בחייו...

תמונה למחשבה: היופי הנצחי שאינו קָמֵל

אריק בס

תרבות הרשתות החברתיות יצרה מרחב המפתה להתרכז בחיצוני: תמונות סלפי מחמיאות והישגים בקריירה. זהו מרחב הדוחף להתפאר בחיצוניות...

שתפו: