כניסה
הרשמה לניוזלטר

ד”ר ג’פרי רדיגר מהפקולטה לרפואה בהרווארד יצא למסע בעקבות “הסוד” – המכנה המשותף הגורם לאנשים ברחבי העולם להחלים ממחלות סופניות. “זה לא שהחלמה ספונטנית היא נדירה”, הוא אומר, “זו תרבות של פחד ושיפוטיות של הממסד הרפואי שמונעת מאיתנו לראות את היקף התופעה”

דינה גורדון | 15 במרץ 2020 | פסיכולוגיה | 12 דק׳

הפקולטה לנסים: האנשים שנרפאו ממחלות חשוכות מרפא

החיים היטיבו עם קלייר האסר. היא אהבה את עבודתה כמנהלנית רפואית למרות השעות הארוכות והעומס. העתיד שהיא דמיינה עם בעלה התרחש בדיוק כפי שהם תכננו: ילדיהם בגרו והצליחו כל אחד בדרכו. הם הקימו משפחות משלהם, וחבורה של נכדים שובבים כבר התרוצצו בבית הסבים בסוף השבוע.

לקלייר ולבעלה נותרו רק שנים ספורות לפני הפרישה לגימלאות, ואף על פי שהם אהבו מאוד את ביתם בפורטלנד שבארה"ב, הם חלמו לעבור אחרי הפרישה להוואי. אבל אז, לפני שהכול נראה ממש בהישג יד – חייהם התהפכו. האסר התחילה לסבול מבחילות תכופות ומכאבים חדים בבטן. בדיקת סי-טי הראתה גוש גדול על הלבלב. ביופסיה של הגוש חיסלה כל שביב של תקווה שעדיין הייתה להם: היא אובחנה כחולת סרטן אגרסיבי של הלבלב.

תמונה: drjeffreyrediger.com

שתפו: