הרשמה לניוזלטר

בתור ילד הוא שרד ניתוח הודות לשבע מנות דם. כשבגר התברר שלדמו יש איכות נדירה

אנדרו תומס | 11 ביוני 2018 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

האיש שדמו הציל מיליונים

ג’יימס הריסון חי בניו סאות’ ויילס שבאוסטרליה, כ-40 ק”מ מצפון לסידני. בתור ילד הוא סבל מדלקת והתעבות של דופן הסימפונות – דבר המכונה בעגה הרפואית ברונכיאקטזיס. בגלל הדלקת נוצרות צלקות בריאות וליחה שמצטברת אינה מסולקת כראוי, דבר המקשה על הנשימה. הריסון היה בן 14 בלבד כאשר נאלץ לעבור ניתוח לכריתת ריאה, בשנת 1951. הניתוח הצליח והריסון גדל להיות אדם בריא, אבל במהלך הניתוח הוא נזקק לשבע מנות דם כדי לשרוד.

אולי משום כך אביו של הריסון נהג לתרום דם באופן קבוע, וכאשר הריסון הגיע לגיל 18 גם הוא התחיל לתרום דם באופן קבוע. באותו זמן לא היה לו מושג שלדם שלו יש איכות מיוחדת במינה: הפלסמה שבדמו, אותו נוזל שקוף שבתוכו משייטים תאי הדם, הכילה מרכיב מיוחד מציל חיים של עוברים ותינוקות.

באותה תקופה, אמצע שנות השישים, שיעור ההפלות והמומים המולדים באוסטרליה היה גבוה במידה מדאיגה. רופאים וחוקרים הגיעו למסקנה שהסיבה לכך היא מחלה חיסונית התוקפת תינוקות הנקראת “מחלה המוליטית של היילוד”. המחלה מתפתחת כאשר לאם אין מרכיב חלבוני מסוים בדם – תופעה המכונה “גורם רזוס שלילי”, ואילו דמו של התינוק מכיל את אותו מרכיב חלבוני – מה שמכונה “גורם רזוס חיובי”. במקרה כזה תאי הדם של האם דוחים את תאי הדם של העובר, דבר העלול לגרום להפלה.

התופעה מתרחשת בדרך כלל בהריון השני, כאשר גופה של האם כבר פיתח בהריון הראשון נוגדנים הנלחמים בתאי הדם של התינוק בעלי “גורם רזוס חיובי”. החדשות הטובות הן שיש מקרים נדירים של אנשים שהפלסמה בדמם מכילה נוגדן מיוחד הנקרא “אנטי D”, שיכול לנטרל את ההשפעה של ה”מחלה ההמוליטית של היילוד”. וכך, החלו הרופאים לחפש במאגרי הדם ברחבי אוסטרליה תורמים שהפלסמה שלהם מכילה “אנטי D”. ואז הם מצאו את הריסון. בדיעבד הם הגיעו למסקנה שכנראה בגלל שהוא קיבל תרומות דם כה רבות, הפלסמה בדמו הכילה את הנוגדן הייחודי הזה.

בדצמבר 1966, הרופא שניהל את בנק הדם זימן את הריסון לפגישה. הוא שאל אותו אם יסכים שהחוקרים ישתמשו בפלסמה שבדמו לבדוק האם היא תהיה יעילה בתור זריקה נגד ה”מחלה ההמוליטית של היילוד”. כמובן שהריסון הסכים מיד לשתף פעולה. “הם היו צריכים את זה, והסבירו מה הם מקווים להשיג. חשבתי שזה נפלא בגלל שלא היו לי ילדים באותו זמן ולא הייתה לי התנגדות לכך”, אמר הריסון לאפוק טיימס. התברר שהנוגדנים בפלסמה של הריסון היו יעילים לפיתוח זריקה שתמנע הפלה אצל נשים אחרי ההריון הראשון.

מאז 1967, תרם הריסון 1,163 תרומות דם מהזרוע הימנית שלו ו-10 תרומות דם מזרועו השמאלית. “כך קיבלתי את הכינוי ‘האיש בעל זרוע הזהב’ בגלל שתרמתי מזרוע אחת רוב הזמן”, אמר הריסון. להריסון בן ה-81 אסור כיום לתרום דם, מחשש לסיבוך בריאותי. הוא תרם את מנת הדם האחרונה שלו ביום שישי ה-11 במאי 2018. באותו יום, הצלב האדום ערך מסיבה להריסון, לאימהות ולתינוקות שזה עתה נולדו.

“הגיעו כעשר אימהות. זה היה ממש עצוב. אפילו בכיתי כשראיתי את התינוקות הקטנטנים האלו בזרועות האימהות שלהם, כשהן מודות לי כל כך. לולא קיבלו את הזריקה מדמי, לא היו נולדים להן תינוקות בריאים”, סיפר הריסון.

מה שעוד יותר מפתיע הוא שתרומת הדם של הריסון עזרה גם לבתו טרייסי ללדת ילדים בריאים. אחרי שטרייסי ילדה את בנה הבכור, ג’ארוד, היא קיבלה זריקה שהכילה את האנטי D מדמו של אביה. סקוט, התינוק הבריא שנולד לטרייסי, חגג את יום הולדתו ה-23 ביום שני 21 במאי 2018.

בנק הדם של הצלב האדום האוסטרלי, העריך שהתרומות של הריסון הצילו 2.5 מיליון תינוקות. “זו חוויה של ענווה רבה, והרגשה נפלאה לדעת שהחיים שלי משמעותיים גם לאנשים אחרים ולא רק בשבילי”, אמר הריסון.

הרופאים ייאלצו כעת למצוא תורם אחר שמייצר נוגדנים של אנטי D. לכן זה ממש קריטי שאנשים רבים יתרמו דם. “בואו, הפשילו שרוולים, ותרמו דם”, מסכם הריסון.

שתפו את הכתבה:

האיש שדמו הציל מיליונים

בתור ילד הוא שרד ניתוח הודות לשבע מנות דם. כשבגר התברר שלדמו יש איכות נדירה

אנדרו תומס | 11 ביוני 2018 | פסיכולוגיה | 7 דק׳

תמונה: Tara Delia

ג’יימס הריסון חי בניו סאות’ ויילס שבאוסטרליה, כ-40 ק”מ מצפון לסידני. בתור ילד הוא סבל מדלקת והתעבות של דופן הסימפונות – דבר המכונה בעגה הרפואית ברונכיאקטזיס. בגלל הדלקת נוצרות צלקות בריאות וליחה שמצטברת אינה מסולקת כראוי, דבר המקשה על הנשימה. הריסון היה בן 14 בלבד כאשר נאלץ לעבור ניתוח לכריתת ריאה, בשנת 1951. הניתוח הצליח והריסון גדל להיות אדם בריא, אבל במהלך הניתוח הוא נזקק לשבע מנות דם כדי לשרוד.

אולי משום כך אביו של הריסון נהג לתרום דם באופן קבוע, וכאשר הריסון הגיע לגיל 18 גם הוא התחיל לתרום דם באופן קבוע. באותו זמן לא היה לו מושג שלדם שלו יש איכות מיוחדת במינה: הפלסמה שבדמו, אותו נוזל שקוף שבתוכו משייטים תאי הדם, הכילה מרכיב מיוחד מציל חיים של עוברים ותינוקות.

באותה תקופה, אמצע שנות השישים, שיעור ההפלות והמומים המולדים באוסטרליה היה גבוה במידה מדאיגה. רופאים וחוקרים הגיעו למסקנה שהסיבה לכך היא מחלה חיסונית התוקפת תינוקות הנקראת “מחלה המוליטית של היילוד”. המחלה מתפתחת כאשר לאם אין מרכיב חלבוני מסוים בדם – תופעה המכונה “גורם רזוס שלילי”, ואילו דמו של התינוק מכיל את אותו מרכיב חלבוני – מה שמכונה “גורם רזוס חיובי”. במקרה כזה תאי הדם של האם דוחים את תאי הדם של העובר, דבר העלול לגרום להפלה.

התופעה מתרחשת בדרך כלל בהריון השני, כאשר גופה של האם כבר פיתח בהריון הראשון נוגדנים הנלחמים בתאי הדם של התינוק בעלי “גורם רזוס חיובי”. החדשות הטובות הן שיש מקרים נדירים של אנשים שהפלסמה בדמם מכילה נוגדן מיוחד הנקרא “אנטי D”, שיכול לנטרל את ההשפעה של ה”מחלה ההמוליטית של היילוד”. וכך, החלו הרופאים לחפש במאגרי הדם ברחבי אוסטרליה תורמים שהפלסמה שלהם מכילה “אנטי D”. ואז הם מצאו את הריסון. בדיעבד הם הגיעו למסקנה שכנראה בגלל שהוא קיבל תרומות דם כה רבות, הפלסמה בדמו הכילה את הנוגדן הייחודי הזה.

בדצמבר 1966, הרופא שניהל את בנק הדם זימן את הריסון לפגישה. הוא שאל אותו אם יסכים שהחוקרים ישתמשו בפלסמה שבדמו לבדוק האם היא תהיה יעילה בתור זריקה נגד ה”מחלה ההמוליטית של היילוד”. כמובן שהריסון הסכים מיד לשתף פעולה. “הם היו צריכים את זה, והסבירו מה הם מקווים להשיג. חשבתי שזה נפלא בגלל שלא היו לי ילדים באותו זמן ולא הייתה לי התנגדות לכך”, אמר הריסון לאפוק טיימס. התברר שהנוגדנים בפלסמה של הריסון היו יעילים לפיתוח זריקה שתמנע הפלה אצל נשים אחרי ההריון הראשון.

מאז 1967, תרם הריסון 1,163 תרומות דם מהזרוע הימנית שלו ו-10 תרומות דם מזרועו השמאלית. “כך קיבלתי את הכינוי ‘האיש בעל זרוע הזהב’ בגלל שתרמתי מזרוע אחת רוב הזמן”, אמר הריסון. להריסון בן ה-81 אסור כיום לתרום דם, מחשש לסיבוך בריאותי. הוא תרם את מנת הדם האחרונה שלו ביום שישי ה-11 במאי 2018. באותו יום, הצלב האדום ערך מסיבה להריסון, לאימהות ולתינוקות שזה עתה נולדו.

“הגיעו כעשר אימהות. זה היה ממש עצוב. אפילו בכיתי כשראיתי את התינוקות הקטנטנים האלו בזרועות האימהות שלהם, כשהן מודות לי כל כך. לולא קיבלו את הזריקה מדמי, לא היו נולדים להן תינוקות בריאים”, סיפר הריסון.

מה שעוד יותר מפתיע הוא שתרומת הדם של הריסון עזרה גם לבתו טרייסי ללדת ילדים בריאים. אחרי שטרייסי ילדה את בנה הבכור, ג’ארוד, היא קיבלה זריקה שהכילה את האנטי D מדמו של אביה. סקוט, התינוק הבריא שנולד לטרייסי, חגג את יום הולדתו ה-23 ביום שני 21 במאי 2018.

בנק הדם של הצלב האדום האוסטרלי, העריך שהתרומות של הריסון הצילו 2.5 מיליון תינוקות. “זו חוויה של ענווה רבה, והרגשה נפלאה לדעת שהחיים שלי משמעותיים גם לאנשים אחרים ולא רק בשבילי”, אמר הריסון.

הרופאים ייאלצו כעת למצוא תורם אחר שמייצר נוגדנים של אנטי D. לכן זה ממש קריטי שאנשים רבים יתרמו דם. “בואו, הפשילו שרוולים, ותרמו דם”, מסכם הריסון.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הפסיכולוג הישראלי שהמציא נוסחה הפוכה להתמודדות עם בריונים: “תהיו נחמדים אליהם”

מאיה מזרחי

בכל סוף יום כשהפעמון מצלצל בכיתות והילדים רצים במהרה לביתם, מתעכב ירון כמה דקות...

תמיד חשבנו שהצלחה תלויה רק בכישרון ובאימונים קשים. כעת מתברר שמרכיב קריטי נוסף בה הוא “הנדסה לאחור”

מאיה מזרחי

השנה הייתה 1983 וסטיב ג'ובס ישב במשרדו שבחברת אפל בעיר קופרטינו...

נמלטים: גרסת המציאות

דינה גורדון

העיירה אל כות שוכנת לאורך עיקול נהר טיגריס (הוא החידקל) שבמזרח עיראק. כיום אין בה עניין מיוחד אלא כחניית ביניים בדרך לערים סמוכות...

מה לא בסדר עם העולם?

ג'יימס סייל

ב-1910 התפרסם ספרו של העיתונאי והסופר הפורה ג.ק. צ'סטרטון, "מה לא בסדר עם העולם". למי שלא מכיר את יצירותיו הנפלאות, אני ממליץ עליהן בחום....

להיות “טוב מספיק”- מדוע הרצון לגדולה יכול להיות מכשול לדרך שלנו

מאיה מזרחי

עוד בימי בית הספר נאבקה ליאן פיקוט להיות מעולה בכל אשר עשתה. היא תמיד רדפה אחרי משהו גדול ממנה,...

“יכולות העל” של העיוור שרצה להיות כמו כולם

צוות מגזין אפוק

זה היה ב-1957, בבוקר טיפוסי. בבית משפחת מאי בסילבר סיטי שבניו מקסיקו, האכילה האם אורי-ג'ין את בתה התינוקת, בזמן שמייק...

מהארכיון: מגע הראי של ד”ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

מהארכיון: גזור ושמור: חשיבה יצירתית – השיטות למציאת פתרונות

רקפת תבור

חשבתם שיצירתיות זה עניין של השראה או כישרון מולד? מתברר שלא בהכרח. נכון, היו בהיסטוריה תגליות והמצאות...

שתפו: