קריסטל וכריס קרלסון ניסו במשך שש שנים להביא ילד נוסף לעולם. בדיוק כשהתייאשו והחליטו להסתפק בארבעת ילדיהם, דווקא אז קריסטל גילתה שהיא בהריון וב-2014 נולדה תינוקת יפהפיה שקיבלה את השם עדן. "הלידה שלה הייתה נס", אמרה קריסטל. אבל עדן הייתה זקוקה לעוד מספר ניסים כדי לשרוד בעולם.

ב-29 בפברואר, 2016, קריסטל היתה עם עדן בביתה שבעיר בעיר פאייטוויל בארקנסו, ארה"ב, עם עוד שני אחים (בגיל 14, ו-15 באותו זמן). אחרי הצהרים קריסטל נכנסה להתקלח, וכשיצאה מהמקלחת היא לא ראתה את עדן. היא הייתה בטוחה שעדן משחקת עם הבנים, אבל התברר שהבנים חשבו שעדן איתה. קריסטל קראה מספר פעמים בשמה, וכשלא נשמעה שום תגובה, היא התחילה לדאוג.

ואז הבזיקה במוחה מחשבה מחרידה: הבריכה. זה היה נראה בלתי אפשרי שעדן תגיע לברכה. כדי להגיע לשם היא הייתה צריכה לעבור דרך דלת כבדה, ושער נוסף שהוביל לבריכה. אבל קריסטל מיהרה לבדוק. מה שהיא ראתה באותו רגע ישאר חרוט בזכרונה לעד: גופת ביתה התינוקת צפה על פני המים. ככל הנראה היא הייתה במים כבר 15 דקות. קריסטל משתה אותה מתוך המים הקפואים, והתחילה מיד במאמצי החייאה. הבת הבכורה הזעיקה אמבולנס. דקות יקרות חלפו, והלב של עדן עדיין לא חזר לפעום.

אחרי עשר דקות הגיע אמבולנס, והחובשים המשיכו במאמצי ההחייאה. אחרי 40 דקות הם הבהילו אותה לחדר מיון, שם המשיכו במאמצי ההחייאה. המים הקרים בבריכה, בטמפרטורה של חמש מעלות צלסיוס, גרמו לעדן להיכנס למצב של היפותרמיה (תת-חום), שבאופן פרדוקסלי שיפר את הסיכויים שלה. ביום קיץ חם לא היה לה סיכוי לשרוד.

בזמן ש-20 אנשי צוות רפואי נאבקו על חייה של עדן, קריסטל העלתה פוסט בפייסבוק, וביקשה מאנשים להתפלל עבור עדן. קריסטל סיפרה שאלפים נענו לבקשתה.

אחרי 100 דקות של החייאה, ושעתיים ללא דופק, קרה נס: עדן חזרה לחיים. אבל כאשר העבירו אותה למחלקה בבית החולים, הרופא בישר להם את הבשורה הקשה: עדן נפגעה קשה באיבריה הפנימיים. המוח שלה נפגע, הכליות והכבד לא פועלים, והדם שלה חומצי. הרופא נתן לה בין שעתיים ל-48 שעות לחיות. "אנחנו היינו הרוסים ושבורים", סיפרה קריסטל. אבל הם לא הרימו ידיים. "קיווינו שהיא תתאושש".

ואז קרה עוד נס. מצבה של עדן החל להשתפר. הרופאים השאירו אותה מספר ימים בתרדמת רפואית, ובחדר קר. הגוף שלה שהיה עדיין בתת-חום, לא יכל להסתגל לטמפרטורת חדר. אבל בכל זאת, לאט לאט, האיברים הפנימיים שלה החלו שוב לעבוד. היא חזרה להכרה, פקחה עיניים, ואפילו הכירה את הקול של אימה. אבל היא איבדה שמינית מרקמת מוחה, ואת זה הרופאים לא יכלו להחזיר.

אחרי חודש היא שוחררה מבית החולים במצב של חצי צמח. היא לא יכלה ללכת, לדבר או לאכול בעצמה. האכילו אותה דרך צינורית שהייתה מחוברת לקיבה.

לאחר שמיצו את כל מה שהרפואה הממסדית יכלה להציע, ההורים החלו לחפש טיפולים אלטרנטיביים. וכך הם הגיעו לד"ר פול הארץ' (Paul Harch), פרופסור ומנהל היחידה לרפואה פנימית, במרכז הרפואי של אוניברסיטת "סטייט לואיזיאנה". הארץ' הוביל טיפול מיוחד המכונה "רפואה היפרברית". בטיפול הזה מכניסים את המטופל לתא לחץ עם מאה אחוז חמצן. הוכח שהטיפול עשוי לעזור במקרים של נזק מוחי. הארץ' אף פעם לא טיפל באדם כל כך צעיר כמו עדן, אבל היא הייתה מועמדת מצוינת, משום שהמוח הצעיר שלה בן השנתיים עדיין התפתח במהירות.

להורים לא היו ציפיות גבוהות וגם לא להארץ'. "רק קיווינו שהיא תוכל לתקשר איתנו", אמרה קריסטל. כחודשיים לאחר התאונה הם הביאו אותה לבית החולים בניו אורלינס, לטיפול בתא הלחץ, והתוצאות היו מעבר לכל הציפיות. עם כל טיפול של 45 דקות בתא הלחץ, המצב של עדן השתפר. בהדרגה היכולות המוטוריות והמנטליות שלה חזרו, והיא התחילה לדבר ולאכול לבד. סריקת מוח שנעשתה אחרי חודשיים הראתה התפתחות מדהימה. המוח שלה החלים כמעט לגמרי. עדן חזרה עוד פעמיים לניו אורלינס לטיפולים נוספים.

כיום, כנגד כל הסיכויים, בגיל שלוש, היא ילדה נורמלית, למרות שעדיין קצת קשה לה ללכת, והיא ממשיכה לקבל טיפולים.

הארץ' פרסם מאמר המתאר את המקרה יוצא הדופן של עדן (Medical Gas Research 2017). "הצמיחה המדהימה של רקמת המוח במקרה הזה התרחשה משום שיכולנו להתערב מוקדם, אצל ילד צעיר, לפני שרקמות מבוגרות מתנוונות", אמר הארץ' בהודעה לעיתונות.

קריסטל וכריס אסירי תודה אינסופית להארץ' ולצוות הרפואי שהציל את חיי ביתם, שלא לדבר על כל החברים והאנשים הזרים שהציעו תמיכה. הם גם מאמינים שהתערבות עליונה איפשרה לעדן לשרוד.

מעורר מחשבה? לתגובות ומחשבות ניתן לכתוב לנו ל:
לחץ כאן