כניסה
הרשמה לניוזלטר

הסיפור שלי מתחיל בגיל 13. עזבתי את הבית ולא חזרתי יותר. בבית הורי הרגשתי לא רצויה…

ניקול דניס לואו | 13 במרץ 2018 | פסיכולוגיה | 4 דק׳

השראה: מנוודת מכורה לסמים לעוזרת משפטית לתובע הכללי

הסיפור שלי מתחיל בגיל 13. עזבתי את הבית ולא חזרתי יותר. בבית הורי הרגשתי לא רצויה ושקופה. אבל ברחוב, הייתה לי תחושה של שייכות. תוך שבועות ספורים התחלתי להשתמש בסמים, כולל אלכוהול, מריחואנה ואל אס די. חלומות, שאיפות ומטרות שהיו לי, אבדו אי שם במבוכים של מוחי. הפכתי לנגועה, ושרדתי כמו שכל מחלה או סטייה שורדים. הסתתרתי בין הצללים, בפינות בין קירות, מתחת לספסלים, בשירותים, וחיכיתי.

בשנות ה-90 המוקדמות נשאבתי לתוך כת "ערפדים" מחתרתית בעיר סולט לייק סיטי במדינת יוטה. האמנו במציאות אלטרנטיבית שבה לחיינו הייתה משמעות. אני יודעת שאמונה בערפדים ושדונים נשמעת מטורפת, אבל אני האמנתי בלב שלם ומלא.

ניקול דניס לואו עם החבר, בתקופת הסמים (שמאל) וכעוזרת משפטית לתובע (מימין) | תמונה: Facebook Screenshot

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
אסטרטגיות השטן: חמש הדרכים שבהן אנו מכשילים את עצמנו – וכיצד להפוך את הקערה על פיה

מאיה מזרחי, איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק
לדבר על עצמנו בגוף שלישי – הדרך המפתיעה לחיים חכמים ורגועים יותר

דינה גורדון

אילוסטרציה: מגזין אפוק
לצאת מהכלא של ה"צריך": המהפכה הפנימית לשחרור המחשבה

דינה גורדון

אילוסטרציה: מגזין אפוק
פחות הסחות, יותר תוצאות: החיים על פי שאלה אחת פשוטה

דינה גורדון

אילוסטרציה: מגזין אפוק,  Shutterstock
לשמור בבטן: הפסיכולוגיה של ההסתרה וההשלכות הבלתי צפויות על הבריאות שלנו

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
תיאוריית "תנו להם": היישום המודרני של עקרונות הסטואיזם

מאיה מזרחי

שתפו: