השחקן שהאמין שהאמת האובייקטיבית היא לא הדבר החשוב ביותר
יניב ניצן | 2 ביולי 2014 | פסיכולוגיה | 3 דק׳
משחק מעבר ללוח
זה היה משחק שחמט בין שני שחקני עילית. בצד אחד של הלוח ישב אלוף העולם השני, עמנואל לסקר. מהצד האחר של הלוח ישב אחד מגדולי הוגי השחמט בהיסטוריה, אהרון נימצוביץ'. לפני המשחק נקבע כלל בהסכמתו המלאה של לסקר: שהוא לא יוכל לעשן סיגר, משום שנימצוביץ' אלרגי לעישון. ברגע המותח של המשחק, שלף לסקר סיגר והניח בפיו. נימצוביץ' זינק לעבר השופט ואמר: "תראה - הוא מעשן!"
"הוא לא הדליק את הסיגר", השיב השופט. "כן, אבל הוא מאיים לעשן", אמר נימצוביץ', "וכמו כל אחד אחר גם אתה יודע שלסקר תמיד אומר שהאיום חזק מהביצוע".
במהלך משחק, לצד המהלכים המשוחקים, הגלויים לעיני כול, מתקיים גם קרב פסיכולוגי סמוי הדורש מיומנות מנטלית גבוהה. לסקר היה שחקן השחמט הראשון שהבין את ההיבט הזה והתמחה בו לאורך הקריירה שלו.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו