כניסה
הרשמה לניוזלטר

זרם "הפסיכולוגיה החיובית" צובר תאוצה באקדמיה ובפרקטיקה הטיפולית. למה הוא טוב, האם הוא באמת יכול לפתור בעיות של חרדה ודיכאון וממה צריך להיזהר?

דינה גורדון | 22 ביוני 2014 | פסיכולוגיה | 3 דק׳

הלאה הדיכאון, קדימה האושר

מרטין הצליח להתקבל ללימודים באחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר באולבני, בירת מדינת ניו יורק, בזכות הישגיו האקדמיים יוצאי הדופן. הוא ידע היטב שהוריו, בני המעמד הבינוני, יצטרכו להקריב הרבה מאוד כדי שיוכלו לממן את שכר הלימוד בבית הספר. ואילו הוריו לא ידעו על הסבל שיצטרך לעבור בנם, נער יהודי שמנמן ומסורבל, בנסיונותיו הכושלים להשתלב בחברת בני הפרוטסטנים המיוחסים והעשירים, והיהודים בני המעמד הגבוה.

מרטין הבין מהר מאוד שגם אין לו סיכוי ליצור קשר רומנטי עם ברברה, הנערה עם עיני האזמרגד והאף הסולד ובטח לא עם סאלי היפה שנשארת שזופה כל החורף. אבל כמי שבאופן אינטואיטיבי ידע למצוא את החוזקות של עצמו ולהתעלות על החולשות, הוא מצא את שביל הזהב אל ליבן: החנון הגולמני והביישן הפך לכומר המוודה שלהן, לאיש סודן, הבחור הנחמד שאפשר לספר לו על כל כאבי הלב הכמוסים ביותר, ופיו יישאר סגור וחתום.

כך החל ד"ר מרטין סליגמן כבר בנערותו את דרכו כפסיכולוג. לימים, כאשר נבחר לנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (1998), הוא החליט להפוך לשליחות את מה שעבד כל כך טוב בשבילו בנעוריו וכמעט שכח במשך 30 שנות עבודתו כפסיכולוג קליני, שבהן הוא התמקד בעיקר בטראומות, בדיכאון ובחוסר האונים של המטופלים שלו.

בתקופה שבה ארגון הבריאות העולמי צופה שעד שנת 2030 הדיכאון יהיה המחלה החמורה ביותר לאנושות, סליגמן הציע לעשות למדע הנפש מתיחת פנים. במקום שהפסיכולוגיה תמשיך לעסוק לדבריו רק במצוקות כמו דיכאון, חרדה וכעס, הוא קרא להתחיל לחקור את הצד הבריא והחיובי של האדם, כמו אופטימיות, אומץ, נדיבות, סבלנות, וליישם אותו בבית בגידול ילדים, בהוראה בבתי ספר וגם בטיפול פסיכולוגי. הוא כינה את הכיוון החדש שהוא יזם, דחף וקידם בשם "פסיכולוגיה חיובית", שהפך לזרם מרכזי בפסיכולוגיה בשני העשורים האחרונים שמשך תומכים נלהבים כמו גם ביקורת צולבת.

במבט דרך המשקפת של הפסיכולוגיה החיובית, לכל אדם יש הרבה חוזקות ומשאבים נפשיים לא מנוצלים שבתהליך של עבודה פנימית הוא יכול לגלות אותם ולהעצים אותם. החוזקות האלה פותחות אפשרות לחיים יותר שלמים ומלאי סיפוק, והן גם אלה שיכולות לעזור להתמודד עם דיכאון ומצבי משבר ומצוקה אחרים.

במשקפת של הביקורת, הפסיכולוגיה החיובית התחברה לגל של חיפוש אחרי אושר מיידי והיא נראית כמו ספרי העזרה העצמית שהציפו את המדפים בחנויות הספרים החל משנות ה-60. מה אומרים המחקרים על מידת ההצלחה של הפסיכולוגיה החיובית להתגבר על דיכאון ולהתבונן על חצי הכוס המלאה של החיים?

כשהחרדות מקבלות פרספקטיבה אחרת

"מה הן החוזקות הנפשיות שחשובות לחיים מלאים?" שאל סליגמן את עמיתיו שהתאספו יחד לסדנת עבודה וחופשה בעיירת החוף אקומאל בריביירה המקסיקנית מאיה. סליגמן החל זה עתה את תפקידו כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. עדיין לא היה ברור לו בדיוק מה זה פסיכולוגיה חיובית אבל הוא ידע עם מי מעמיתיו למקצוע הוא רוצה להתייעץ.

לאחר שבוע של סיעור מוחות הם הגיעו למסקנה מפתיעה, הוא כותב בספרו "אושר אמיתי" (2005): למרות שהפסיכולוגיה התייחסה מעט מאוד לאורך השנים לצד החיובי של החיים ושל האופי האנושי, פילוסופים, הוגים ואנשי דת בכל העולם, דווקא כן התייחסו. מתברר שלאורך אלפי שנים, בתרבויות ובעמים שונים ברחבי העולם, קיימת לדעתם הסכמה גורפת, למרות הבדלים בפרטים, לגבי שש חוזקות בסיסיות שחשובות לחיים שלמים ומלאי סיפוק: חוכמה, אומץ, אנושיות, צדק, מתינות והתעלות רוחנית.

נלהבים מההסכמה חוצת האוקיינוסים על שש החוזקות הבסיסיות האלה, החוקרים גזרו מהן תכונות אישיות שניתנות למדידה. כך למשל אומץ כולל נחישות ויושרה, מתינות כוללת סליחה וחמלה, אנושיות כוללת נדיבות וטוב לב, והתעלות כוללת הכרת תודה, תקווה, הומור ורוחניות.

כדי לבדוק האם גם היום אנשים חושבים שהתכונות האלה מוסיפות צבע ועומק לחיים, סליגמן ועמיתים ערכו סקר בין-לאומי והתוצאות היו מפתיעות בעקביות שלהן…

הלאה הדיכאון, קדימה האושר

זרם "הפסיכולוגיה החיובית" צובר תאוצה באקדמיה ובפרקטיקה הטיפולית. למה הוא טוב, האם הוא באמת יכול לפתור בעיות של חרדה ודיכאון וממה צריך להיזהר?

דינה גורדון | 22 ביוני 2014 | פסיכולוגיה | 16 דק׳

תמונה: Wikimedia - Ed Schipul

מרטין הצליח להתקבל ללימודים באחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר באולבני, בירת מדינת ניו יורק, בזכות הישגיו האקדמיים יוצאי הדופן. הוא ידע היטב שהוריו, בני המעמד הבינוני, יצטרכו להקריב הרבה מאוד כדי שיוכלו לממן את שכר הלימוד בבית הספר. ואילו הוריו לא ידעו על הסבל שיצטרך לעבור בנם, נער יהודי שמנמן ומסורבל, בנסיונותיו הכושלים להשתלב בחברת בני הפרוטסטנים המיוחסים והעשירים, והיהודים בני המעמד הגבוה.

מרטין הבין מהר מאוד שגם אין לו סיכוי ליצור קשר רומנטי עם ברברה, הנערה עם עיני האזמרגד והאף הסולד ובטח לא עם סאלי היפה שנשארת שזופה כל החורף. אבל כמי שבאופן אינטואיטיבי ידע למצוא את החוזקות של עצמו ולהתעלות על החולשות, הוא מצא את שביל הזהב אל ליבן: החנון הגולמני והביישן הפך לכומר המוודה שלהן, לאיש סודן, הבחור הנחמד שאפשר לספר לו על כל כאבי הלב הכמוסים ביותר, ופיו יישאר סגור וחתום.

כך החל ד"ר מרטין סליגמן כבר בנערותו את דרכו כפסיכולוג. לימים, כאשר נבחר לנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה (1998), הוא החליט להפוך לשליחות את מה שעבד כל כך טוב בשבילו בנעוריו וכמעט שכח במשך 30 שנות עבודתו כפסיכולוג קליני, שבהן הוא התמקד בעיקר בטראומות, בדיכאון ובחוסר האונים של המטופלים שלו.

בתקופה שבה ארגון הבריאות העולמי צופה שעד שנת 2030 הדיכאון יהיה המחלה החמורה ביותר לאנושות, סליגמן הציע לעשות למדע הנפש מתיחת פנים. במקום שהפסיכולוגיה תמשיך לעסוק לדבריו רק במצוקות כמו דיכאון, חרדה וכעס, הוא קרא להתחיל לחקור את הצד הבריא והחיובי של האדם, כמו אופטימיות, אומץ, נדיבות, סבלנות, וליישם אותו בבית בגידול ילדים, בהוראה בבתי ספר וגם בטיפול פסיכולוגי. הוא כינה את הכיוון החדש שהוא יזם, דחף וקידם בשם "פסיכולוגיה חיובית", שהפך לזרם מרכזי בפסיכולוגיה בשני העשורים האחרונים שמשך תומכים נלהבים כמו גם ביקורת צולבת.

במבט דרך המשקפת של הפסיכולוגיה החיובית, לכל אדם יש הרבה חוזקות ומשאבים נפשיים לא מנוצלים שבתהליך של עבודה פנימית הוא יכול לגלות אותם ולהעצים אותם. החוזקות האלה פותחות אפשרות לחיים יותר שלמים ומלאי סיפוק, והן גם אלה שיכולות לעזור להתמודד עם דיכאון ומצבי משבר ומצוקה אחרים.

במשקפת של הביקורת, הפסיכולוגיה החיובית התחברה לגל של חיפוש אחרי אושר מיידי והיא נראית כמו ספרי העזרה העצמית שהציפו את המדפים בחנויות הספרים החל משנות ה-60. מה אומרים המחקרים על מידת ההצלחה של הפסיכולוגיה החיובית להתגבר על דיכאון ולהתבונן על חצי הכוס המלאה של החיים?

כשהחרדות מקבלות פרספקטיבה אחרת

"מה הן החוזקות הנפשיות שחשובות לחיים מלאים?" שאל סליגמן את עמיתיו שהתאספו יחד לסדנת עבודה וחופשה בעיירת החוף אקומאל בריביירה המקסיקנית מאיה. סליגמן החל זה עתה את תפקידו כנשיא האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה. עדיין לא היה ברור לו בדיוק מה זה פסיכולוגיה חיובית אבל הוא ידע עם מי מעמיתיו למקצוע הוא רוצה להתייעץ.

לאחר שבוע של סיעור מוחות הם הגיעו למסקנה מפתיעה, הוא כותב בספרו "אושר אמיתי" (2005): למרות שהפסיכולוגיה התייחסה מעט מאוד לאורך השנים לצד החיובי של החיים ושל האופי האנושי, פילוסופים, הוגים ואנשי דת בכל העולם, דווקא כן התייחסו. מתברר שלאורך אלפי שנים, בתרבויות ובעמים שונים ברחבי העולם, קיימת לדעתם הסכמה גורפת, למרות הבדלים בפרטים, לגבי שש חוזקות בסיסיות שחשובות לחיים שלמים ומלאי סיפוק: חוכמה, אומץ, אנושיות, צדק, מתינות והתעלות רוחנית.

נלהבים מההסכמה חוצת האוקיינוסים על שש החוזקות הבסיסיות האלה, החוקרים גזרו מהן תכונות אישיות שניתנות למדידה. כך למשל אומץ כולל נחישות ויושרה, מתינות כוללת סליחה וחמלה, אנושיות כוללת נדיבות וטוב לב, והתעלות כוללת הכרת תודה, תקווה, הומור ורוחניות.

כדי לבדוק האם גם היום אנשים חושבים שהתכונות האלה מוסיפות צבע ועומק לחיים, סליגמן ועמיתים ערכו סקר בין-לאומי והתוצאות היו מפתיעות בעקביות שלהן…

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
20 אסטרטגיות צבאיות לניצחון במלחמה (וגם בחיים)

מאיה מזרחי

לוחמה אישית, לוחמה מאורגנת, לוחמה הגנתית ולוחמה התקפית - רב מכר שכתב הסופר רוברט גרין כולל אסטרטגיות מועילות רבות שיכולות לסייע לנו להבין טוב יותר את המצב הנוכחי, ולהתכונן לבאות

מעבר לרגיל: הנערה מצ'רנוביל שזכתה בזהב

דינה גורדון

מה עוזר לאדם להתעלות מעבר לקשיים הפיזיים והנפשיים שלו? סיפורה של אוקסנה מאסטרס שנולדה בתנאים הקשים ביותר והגיעה למקומות גבוהים בקריירה שלה הוא דוגמה לכוח הרצון והרוח

"אני עובדת עם המשפחות, עם האנשים שניצלו מהתופת. צריך להבין יחד איתם מה נתן להם רגע של תקווה, ולחבר אותם למקורות החוסן שלהם"

דור לוינטר

הפסיכולוגית עינת הרף כשדאי מספרת בריאיון למגזין אפוק על עבודתה עם הניצולים והמשפחות, בדרך למציאת קצה חוט של דרך להתמודד עם הטראומה. "חוויית האימה גדולה מאוד. היו אנשים שיצאנו איתם החוצה לעשות סיבוב, לא משנה איפה, כדי שיוכלו לעשות צעד אחרי צעד ולהאמין שכרגע אין מישהו שיורה עליהם. הם התקשו להאמין לזה"

מהארכיון: הכוח של הנחמדות

מאיה מזרחי

האם התפיסות שלפיהן להיות נחמד זה להיות חלש, משעמם ולא יוצלח הן נכונות? מה אומרים המחקרים? האם מה שנחשב לחולשה הוא למעשה כוח?

6 שיעורים מהביוגרפיה של אילון מאסק

דינה גורדון

כיצד הפך מאסק מילד שספג מכות קשות בבית הספר לאחד האנשים המצליחים בעולם? מה ניתן ללמוד על סגנון הניהול שלו? מדוע הוא לוקח סיכונים שנראים בגדר הבלתי אפשרי? ואיך הוא מניע עובדים לעמידה ביעדים?

״לימדו אותנו שאם ברצונך להוציא את המיטב מקבוצה מסוימת, עליך להיפטר מהשחקנים החלשים ולהקשיח את הנותרים. יש רק בעיה אחת עם המודל הזה – הוא לא עובד״

איל לוינטר

כיצד לפתח קשיחות? סטיב מגנס, יועץ לפיתוח מיומנויות מנטליות עבור קבוצות ספורט מקצועיות, יוצא בספרו האחרון "תעשו דברים קשים" נגד המסרים שהועברו לנו בתקשורת ובסרטים, ומלמד עקרונות נכונים יותר לפיתוח קשיחות

שתפו: