הרשמה לניוזלטר

רק בגיל 24 הדלקתי את כפתור ה״שידור״ שלי. עד אז הייתי במצב של קליטה בלבד, למרות שידעתי שגורלי מחכה לי

נטע נס | 18 בספטמבר 2016 | פסיכולוגיה | 5 דק׳

מהגשמה עצמית להגשמה עולמית

האנשים שמאירים את הגלקסיה האנושית הם אלו הזוכים לתהילת עולם וזוכים להיות הראשונים ליהנות מהטוב שמביא העתיד שיצרו במו ידיהם.

רוב רובו של העולם נמצא מהלך אחד או שניים אחרי הכוכבים האלה, מחפש את קרבתם ועצתם וצועד לאורם. מה מייחד את מנהלי הסיכויים של העולם?

כמו מנצחים בתזמורת, משהו באופן בו הם חיים, חושבים ופועלים, מאפשר להם להלהיב ולרתום רבבות אחריהם ולשרטט מסלולי חיים עבור אלפים שמעולם לא פגשו, אך מאזינים להם בדרך זו או אחרת.

״היחידים שמצליחים בכך הם אלה שמחפשים ומוצאים איך לשרת״ – אמר ד״ר אלברט שוייצר, פילוסוף, מוסיקאי ומדען מחונן. הייתה לו השקפת עולם של ״הערצה לחיים״, שאומרת שכבוד לחיים הוא עקרון נעלה והוא התרומה הגדולה ביותר לאנושות.

סיפור ניהול הסיכויים הפעם הוא על הערצה מדבקת לחיים, ועל המעבר מניהול סיכויים אישי לניהול סיכויים עולמי של ד״ר הרבין אורורה, מייסדת ALL LADIES LEAGUE – ALL – והנשיאה העולמית של WEF – הפורום הכלכלי לנשים.


סיכויים של אחת למיליון

מאת הרבין אורורה

נולדתי בדרום ניו דלהי, והורי נתנו לי את השם ״הרבין״, שבשפה ההינדית פירושו ״כלי נגינה אלוהי״.

הייתי ילדה רצינית עם צמא עצום לידע ולהשכלה אבל הראש שלי היה מלא ברעשים וניגודים. הורי היו אנשי עבודה חרוצים ומסורים, שכמקובל בהודו חסכו כל חייהם עבור חינוך אקדמי גבוה לאחי ולי, ולנישואים.

בתקופת לימודי בתיכון קיבלתי רמז נוסף למה שצופן לי העתיד: הייתי ראש שכבה ובאחד הטקסים לסיום הלימודים קשרו סרט לזרועי, שעליו היה כתוב Mother India (אמא הודו). ״אמא״ היא בעיני מושג הרבה יותר רחב מאשר להיות הורה לילד שלי. הפירוש של אמא בעיני הוא לתת ולהעניק להרבה מאוד אנשים, ממש כמו שהחיה הנחשבת לקדושה בתרבות ההינדית, פרה, יכולה להעניק חלב לאנשים רבים מאוד, גם אם יש לה עגל משלה.

את התואר הראשון, בכלכלה, קיבלתי מאוניברסיטת ניו דלהי, וידעתי עם סיום הלימודים שליבי לא נמצא במקום הנכון, אך גם לא ידעתי היכן הוא המקום הנכון. בדחף פנימי עמוק נרשמתי לתואר שני באקדמיה המלכותית ללימודי דרמה באנגליה, צעד חריג שממש לא התאים לחלומם של הורי. אבל אבי, בשתיקתו, לא עמד בדרכי. עולם התיאטרון משך את ליבי בגלל שלל האפשרויות שהוא פותח, המאפשר להחליף דמויות ותפקידים וזה גם היה נושא המחקר שלי.

לקראת סיום הלימודים הרגשתי שאני רוצה למתוח עוד יותר את גבולותיי ולעשות משהו מטופש, לא הגיוני בעליל, אז נרשמתי ללימודי דוקטורט בתיאטרון באוניברסיטת סורבון, למרות שלא ידעתי מילה בצרפתית.

הגשמה עצמית - הגשמה עולמית

הגשמה עצמית – הגשמה עולמית

עבדתי קשה מאוד כדי לממן את הלימודים. עד היום, כשאני נזכרת בתקופה הזו בה הגעתי לסורבון ללא כישורי שפה, אני מרגישה שזו הייתה התקופה שבה יצקתי את התבנית החדשה של עצמי ומי שעמדתי להפוך להיות.

במהלך לימודי הדוקטורט שבתי לביקור משפחתי בניו דלהי. בביקור נודע לי על הרעיון להקים מחלקה לתיאטרון באוניברסיטת ראי (RAI) בהודו, ולמרות שהייתי באמצע הלימודים, השתכנעתי להגיע לראיון, יום לפני חזרתי לצרפת.

הפגישה התקיימה עם מנהל משאבי אנוש של הסגל האקדמי, אך באורח מפתיע, במהלך הפגישה, מתוך דחף פנימי שלא ידע להסביר, הוא ביקש ממייסד האקדמיה, וינאי ראי, להצטרף לפגישה. ראי, איש נדיר ובעל חזון, הציע לי בו במקום להקים מחלקה לתיאטרון באוניברסיטה.

נקלעתי לדילמה: לחזור ללימודים או להישאר בהודו? החלטתי להישאר ולוותר על המשך לימודי הדוקטורט. במבט לאחור, זה היה אחד הרגעים המכוננים בחיי.

מרטין לותר קינג נהג לומר שלא תמיד נוכל לראות את כל גרם המדרגות אלא רק את המדרגה הראשונה, וכדי להתחיל לראות את כל המדרגות, צריך לטפס קודם אליה. וכך עשיתי.

בית הספר לתיאטרון לא התרומם כפי שקיווינו, אבל לפעמים בחיים אתה עולה על הרכבת הלא נכונה ועדיין מגיע לתחנה הנכונה. באוניברסיטת ראי ניתנו לי אינסוף הזדמנויות לקדם חינוך והשכלה לנשים צעירות. הרגשתי שעלי מוטלת האחריות ליצור להן את האפשרות הזו כי ללא השכלה עתידן של נשים צעירות בהודו נחרץ מראש: משיאים אותן מוקדם ונשללת מהן הזכות לבחור כיצד ייחיו את חייהן. במקביל התחלתי בכתיבת שני ספרים – ״שחר חדש להודו״ (Dawn of a Vibrant India) והספר ״חיים יצירתיים״ (Creative Living).

במרוצת השנים חזרתי לסורבון כדי להשלים את לימודי הדוקטורט והקמתי את ארגון – ALL – ארגון בין-לאומי לרווחתן של נשים, המונה כיום 500 סניפים ברחבי העולם ויותר מ-30,000 חברים. החברות בארגון היא ללא עלות, והמטרה היא חשיבה, עשייה והרתמות להעצמת נשים בכל העולם, לפי התנאים והצרכים בכל מקום. עם חלוף הזמן, נשים ממקומות שונים בעולם ביקשו להכיר זו את זו מעבר לרשת הווירטואלית הענפה שהוקמה, והרגשתי בשלה לצעד הבא.

כנס WEF2016 בניו דלהי

כנס WEF2016 בניו דלהי

אחרי עבודת תכנון חובקת עולם הושק ארגון WEF – שלמרות שהוא נושא את ראשי התיבות של הפורום הכלכלי העולמי, הוא נולד כהמשך טבעי ל-ALL ומטרתו היא קידום כלכלי לנשים בכל העולם.

במאי השנה נערך הכנס השני בניו דלהי עם נציגות מ-108 מדינות, כולל 22 נשים מופלאות שהגיעו מישראל. לכנס בשנה הבאה אנו מתעתדים להזמין את נשות כל העולם.

כאשר אנשים מכל העולם יוצאים מהרשת הווירטואלית ומתכנסים פיזית, נוצרת אווירה קסומה ואופרטיבית שרבות רוצות לקחת בה חלק פעיל כשהן שבות למדינותיהם. עבור כל אחד ואחת, כולל אותי, מדובר בהגשמה עצמית שמצטרפת יחד להגשמת סיכויים עולמית.

חשוב לי לומר שאיני מגדירה את עצמי כפמיניסטית, אלא כהומניסטית. לא נישאתי מבחירה ובחרתי לא ללדת ילדים. קולי והאנרגיה שבוערת בי מוקדשים ליצירת סיכויים בקנה מידה עולמי. החיבור הזה בין אנשים ברמה גלובאלית, מקפל בתוכו עולם שלם של ערכים כמו התחשבות בזולת, שיתוף, ויתור על אגואיזם, כדי להיות חלק ממשפחה שהיא מעבר לעצמנו, למדינה וללאום.

* * *

״חיינו לא חשובים, אלא אם אנחנו משפיעים על החיים״ (ראו פירמידה). רובנו חיים במטרה להיות העצמי הטוב ביותר שטבענו המולד מאפשר לנו.

אולם, אנו חיים בעידן בו החיים התארכו, וחלקנו מגיעים לפסגת ההגשמה העצמית כשעוד שנים רבות של עשייה לפנינו, והרעב ״להגשים״ רק מתחזק.

אם נבחר להפוך את הפירמידה המוכרת של מאסלו על פיה, ונציב את עצמנו בבסיסה, נוכל להשפיע על ניהול סיכויים ברמה עולמית, על רווחתם של אנשים, האנושות, הכוכב שלנו והיקום כולו.

שתפו את הכתבה:

מהגשמה עצמית להגשמה עולמית

רק בגיל 24 הדלקתי את כפתור ה״שידור״ שלי. עד אז הייתי במצב של קליטה בלבד, למרות שידעתי שגורלי מחכה לי

נטע נס | 18 בספטמבר 2016 | פסיכולוגיה | 7 דק׳

הרבין אורורה

האנשים שמאירים את הגלקסיה האנושית הם אלו הזוכים לתהילת עולם וזוכים להיות הראשונים ליהנות מהטוב שמביא העתיד שיצרו במו ידיהם.

רוב רובו של העולם נמצא מהלך אחד או שניים אחרי הכוכבים האלה, מחפש את קרבתם ועצתם וצועד לאורם. מה מייחד את מנהלי הסיכויים של העולם?

כמו מנצחים בתזמורת, משהו באופן בו הם חיים, חושבים ופועלים, מאפשר להם להלהיב ולרתום רבבות אחריהם ולשרטט מסלולי חיים עבור אלפים שמעולם לא פגשו, אך מאזינים להם בדרך זו או אחרת.

״היחידים שמצליחים בכך הם אלה שמחפשים ומוצאים איך לשרת״ – אמר ד״ר אלברט שוייצר, פילוסוף, מוסיקאי ומדען מחונן. הייתה לו השקפת עולם של ״הערצה לחיים״, שאומרת שכבוד לחיים הוא עקרון נעלה והוא התרומה הגדולה ביותר לאנושות.

סיפור ניהול הסיכויים הפעם הוא על הערצה מדבקת לחיים, ועל המעבר מניהול סיכויים אישי לניהול סיכויים עולמי של ד״ר הרבין אורורה, מייסדת ALL LADIES LEAGUE – ALL – והנשיאה העולמית של WEF – הפורום הכלכלי לנשים.


סיכויים של אחת למיליון

מאת הרבין אורורה

נולדתי בדרום ניו דלהי, והורי נתנו לי את השם ״הרבין״, שבשפה ההינדית פירושו ״כלי נגינה אלוהי״.

הייתי ילדה רצינית עם צמא עצום לידע ולהשכלה אבל הראש שלי היה מלא ברעשים וניגודים. הורי היו אנשי עבודה חרוצים ומסורים, שכמקובל בהודו חסכו כל חייהם עבור חינוך אקדמי גבוה לאחי ולי, ולנישואים.

בתקופת לימודי בתיכון קיבלתי רמז נוסף למה שצופן לי העתיד: הייתי ראש שכבה ובאחד הטקסים לסיום הלימודים קשרו סרט לזרועי, שעליו היה כתוב Mother India (אמא הודו). ״אמא״ היא בעיני מושג הרבה יותר רחב מאשר להיות הורה לילד שלי. הפירוש של אמא בעיני הוא לתת ולהעניק להרבה מאוד אנשים, ממש כמו שהחיה הנחשבת לקדושה בתרבות ההינדית, פרה, יכולה להעניק חלב לאנשים רבים מאוד, גם אם יש לה עגל משלה.

את התואר הראשון, בכלכלה, קיבלתי מאוניברסיטת ניו דלהי, וידעתי עם סיום הלימודים שליבי לא נמצא במקום הנכון, אך גם לא ידעתי היכן הוא המקום הנכון. בדחף פנימי עמוק נרשמתי לתואר שני באקדמיה המלכותית ללימודי דרמה באנגליה, צעד חריג שממש לא התאים לחלומם של הורי. אבל אבי, בשתיקתו, לא עמד בדרכי. עולם התיאטרון משך את ליבי בגלל שלל האפשרויות שהוא פותח, המאפשר להחליף דמויות ותפקידים וזה גם היה נושא המחקר שלי.

לקראת סיום הלימודים הרגשתי שאני רוצה למתוח עוד יותר את גבולותיי ולעשות משהו מטופש, לא הגיוני בעליל, אז נרשמתי ללימודי דוקטורט בתיאטרון באוניברסיטת סורבון, למרות שלא ידעתי מילה בצרפתית.

הגשמה עצמית - הגשמה עולמית

הגשמה עצמית – הגשמה עולמית

עבדתי קשה מאוד כדי לממן את הלימודים. עד היום, כשאני נזכרת בתקופה הזו בה הגעתי לסורבון ללא כישורי שפה, אני מרגישה שזו הייתה התקופה שבה יצקתי את התבנית החדשה של עצמי ומי שעמדתי להפוך להיות.

במהלך לימודי הדוקטורט שבתי לביקור משפחתי בניו דלהי. בביקור נודע לי על הרעיון להקים מחלקה לתיאטרון באוניברסיטת ראי (RAI) בהודו, ולמרות שהייתי באמצע הלימודים, השתכנעתי להגיע לראיון, יום לפני חזרתי לצרפת.

הפגישה התקיימה עם מנהל משאבי אנוש של הסגל האקדמי, אך באורח מפתיע, במהלך הפגישה, מתוך דחף פנימי שלא ידע להסביר, הוא ביקש ממייסד האקדמיה, וינאי ראי, להצטרף לפגישה. ראי, איש נדיר ובעל חזון, הציע לי בו במקום להקים מחלקה לתיאטרון באוניברסיטה.

נקלעתי לדילמה: לחזור ללימודים או להישאר בהודו? החלטתי להישאר ולוותר על המשך לימודי הדוקטורט. במבט לאחור, זה היה אחד הרגעים המכוננים בחיי.

מרטין לותר קינג נהג לומר שלא תמיד נוכל לראות את כל גרם המדרגות אלא רק את המדרגה הראשונה, וכדי להתחיל לראות את כל המדרגות, צריך לטפס קודם אליה. וכך עשיתי.

בית הספר לתיאטרון לא התרומם כפי שקיווינו, אבל לפעמים בחיים אתה עולה על הרכבת הלא נכונה ועדיין מגיע לתחנה הנכונה. באוניברסיטת ראי ניתנו לי אינסוף הזדמנויות לקדם חינוך והשכלה לנשים צעירות. הרגשתי שעלי מוטלת האחריות ליצור להן את האפשרות הזו כי ללא השכלה עתידן של נשים צעירות בהודו נחרץ מראש: משיאים אותן מוקדם ונשללת מהן הזכות לבחור כיצד ייחיו את חייהן. במקביל התחלתי בכתיבת שני ספרים – ״שחר חדש להודו״ (Dawn of a Vibrant India) והספר ״חיים יצירתיים״ (Creative Living).

במרוצת השנים חזרתי לסורבון כדי להשלים את לימודי הדוקטורט והקמתי את ארגון – ALL – ארגון בין-לאומי לרווחתן של נשים, המונה כיום 500 סניפים ברחבי העולם ויותר מ-30,000 חברים. החברות בארגון היא ללא עלות, והמטרה היא חשיבה, עשייה והרתמות להעצמת נשים בכל העולם, לפי התנאים והצרכים בכל מקום. עם חלוף הזמן, נשים ממקומות שונים בעולם ביקשו להכיר זו את זו מעבר לרשת הווירטואלית הענפה שהוקמה, והרגשתי בשלה לצעד הבא.

כנס WEF2016 בניו דלהי

כנס WEF2016 בניו דלהי

אחרי עבודת תכנון חובקת עולם הושק ארגון WEF – שלמרות שהוא נושא את ראשי התיבות של הפורום הכלכלי העולמי, הוא נולד כהמשך טבעי ל-ALL ומטרתו היא קידום כלכלי לנשים בכל העולם.

במאי השנה נערך הכנס השני בניו דלהי עם נציגות מ-108 מדינות, כולל 22 נשים מופלאות שהגיעו מישראל. לכנס בשנה הבאה אנו מתעתדים להזמין את נשות כל העולם.

כאשר אנשים מכל העולם יוצאים מהרשת הווירטואלית ומתכנסים פיזית, נוצרת אווירה קסומה ואופרטיבית שרבות רוצות לקחת בה חלק פעיל כשהן שבות למדינותיהם. עבור כל אחד ואחת, כולל אותי, מדובר בהגשמה עצמית שמצטרפת יחד להגשמת סיכויים עולמית.

חשוב לי לומר שאיני מגדירה את עצמי כפמיניסטית, אלא כהומניסטית. לא נישאתי מבחירה ובחרתי לא ללדת ילדים. קולי והאנרגיה שבוערת בי מוקדשים ליצירת סיכויים בקנה מידה עולמי. החיבור הזה בין אנשים ברמה גלובאלית, מקפל בתוכו עולם שלם של ערכים כמו התחשבות בזולת, שיתוף, ויתור על אגואיזם, כדי להיות חלק ממשפחה שהיא מעבר לעצמנו, למדינה וללאום.

* * *

״חיינו לא חשובים, אלא אם אנחנו משפיעים על החיים״ (ראו פירמידה). רובנו חיים במטרה להיות העצמי הטוב ביותר שטבענו המולד מאפשר לנו.

אולם, אנו חיים בעידן בו החיים התארכו, וחלקנו מגיעים לפסגת ההגשמה העצמית כשעוד שנים רבות של עשייה לפנינו, והרעב ״להגשים״ רק מתחזק.

אם נבחר להפוך את הפירמידה המוכרת של מאסלו על פיה, ונציב את עצמנו בבסיסה, נוכל להשפיע על ניהול סיכויים ברמה עולמית, על רווחתם של אנשים, האנושות, הכוכב שלנו והיקום כולו.

שתפו את הכתבה:

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
חיווט המוח מחדש: איך להתמודד עם כאב באמצעות כוח המחשבה

מאיה מזרחי

אלן גורדון, שלמד פסיכותרפיה בשנות ה-20 לחייו, היה בחור פעיל ופתוח מאוד. הוא נהג לבלות עם חברים ולצפות במשחקי...

הפסיכולוג הישראלי שהמציא נוסחה הפוכה להתמודדות עם בריונים: "תהיו נחמדים אליהם"

מאיה מזרחי

בכל סוף יום כשהפעמון מצלצל בכיתות והילדים רצים במהרה לביתם, מתעכב ירון כמה דקות...

תמיד חשבנו שהצלחה תלויה רק בכישרון ובאימונים קשים. כעת מתברר שמרכיב קריטי נוסף בה הוא "הנדסה לאחור"

מאיה מזרחי

השנה הייתה 1983 וסטיב ג'ובס ישב במשרדו שבחברת אפל בעיר קופרטינו...

נמלטים: גרסת המציאות

דינה גורדון

העיירה אל כות שוכנת לאורך עיקול נהר טיגריס (הוא החידקל) שבמזרח עיראק. כיום אין בה עניין מיוחד אלא כחניית ביניים בדרך לערים סמוכות...

מה לא בסדר עם העולם?

ג'יימס סייל

ב-1910 התפרסם ספרו של העיתונאי והסופר הפורה ג.ק. צ'סטרטון, "מה לא בסדר עם העולם". למי שלא מכיר את יצירותיו הנפלאות, אני ממליץ עליהן בחום....

להיות "טוב מספיק"- מדוע הרצון לגדולה יכול להיות מכשול לדרך שלנו

מאיה מזרחי

עוד בימי בית הספר נאבקה ליאן פיקוט להיות מעולה בכל אשר עשתה. היא תמיד רדפה אחרי משהו גדול ממנה,...

"יכולות העל" של העיוור שרצה להיות כמו כולם

צוות מגזין אפוק

זה היה ב-1957, בבוקר טיפוסי. בבית משפחת מאי בסילבר סיטי שבניו מקסיקו, האכילה האם אורי-ג'ין את בתה התינוקת, בזמן שמייק...

מהארכיון: מגע הראי של ד"ר סלינאס

דינה גורדון

ד"ר ג'ואל סלינאס (30) היה בתורנות הראשונה שלו בחדר מיון ב"בית החולים הכללי מסצ’וסטס" שבבוסטון. בשעה שעבר על רשימת המטופלים...

שתפו: