כניסה
הרשמה לניוזלטר

מרלין הקוסם, השטיח המעופף והנזיר הקדוש שהוכר על ידי האפיפיור כבעל יכולת לעופף בשמים – מקבץ סיפורים שנעים על התפר הדק שבין אמונה ללוגיקה, בין מציאות לתעתוע ובין טוב לרע

דינה גורדון | 12 ביולי 2021 | פילוסופיה | 15 דק׳

אברה קדברה: הסיפורים שמאחורי הקסם

כשדיוויד קופרפילד ריחף באוויר מעל קהל בהופעה חיה ב-1992, הוא הפעים את העולם וגרם לרבים לתהות מה הטריק שלו – האם השתמש במנוף, האם במתלה מתוחכם עם חוטים בלתי נראים, האם יצר אשליה אופטית כלשהי, או שאולי באמת יש לו יכולת על טבעית לרחף באוויר.

בין אם לקופרפילד יש יכולת כזו ובין אם לאו, את הופעותיו הוא תכנן בקפידה ושלט בתנאי התאורה והמקום ביד רמה – מאיזו זווית יתבונן הקהל ומאיזו זווית יצולם הריחוף. לטריקים אחרים הוא השתמש באביזרים של קוסמים, כמו ארגז לחיתוך אדם וארגז להעלמת אדם ועשה קסמים של זריזות ידיים. הוא גרם לצופים לחוש שהוא מרחף באוויר בזכות כוח על טבעי, אבל באותה נשימה גם הדליק אצלם את נורת הספקן: "אם קופרפילד השתמש באביזרים בקסמים אחרים, מדוע שלא ישתמש בהם גם בעת הריחוף?"

לג'וזף דסה (Desa), שנולד ב-1603 בכפר קופרטינו אז בממלכת נאפולי שבאיטליה, לא היו התנאים של קופרפילד ולא האביזרים המתאימים. באותם ימים נאפולי הייתה תחת שלטון ספרד והתושבים סבלו מאי יציבות פוליטית וכלכלית. נוספו לכך גם אסונות טבע כמו התפרצות הר הגעש וזוב ומגפה, לצד התקוממויות נגד הכיבוש הספרדי. אביו של דסה ברח מנושים, ואימו שנשארה לבדה בחודשים האחרונים להריונה, ילדה אותו באורווה.

סנט ג'וזף מקופרטינו (ג'וזף דסה) בשעת ריחוף, באיורו של של לודביקו מזנטי מהמאה ה-18 | The Picture Art Collection/Alamy Stock Photo

שתפו: