מדוע יש כל כך הרבה סבל ואכזריות? והאם יש משמעות חבויה לחיים? – מסע בעקבות טולסטוי
איל לוינטר | 13 ביוני 2018 | פילוסופיה | 7 דק׳
טולסטוי ותורת הקארמה
בשיא תהילתו, השפעתו וכוחו היצירתי, הסופר והוגה הדעות הרוסי, לב טולסטוי, החל לתהות בינו לבין עצמו לגבי ערכם של החיים. טולסטוי, שקנה לעצמו מעמד בלתי מעורער כגדול סופרי רוסיה וכאחד מגדולי הסופרים באירופה, מתאר בספרו "וידוי" (1880) את חיפושו אחר תשובה לשאלת משמעות החיים. ללא תשובה לשאלה הזו, הוא כותב, חייו בלתי אפשריים.
"חייתי כביכול וחייתי, הלכתי והלכתי, עד שהגעתי לשפת תהום וראיתי בבירור שאין לפני אלא אבדון. לעצור אי אפשר ולחזור אי אפשר, ואי אפשר לעצום את העיניים כדי לא לראות, שאין לפני דבר מלבד אשליית החיים ואושר וייסורים אמיתיים ומוות אמיתי – כיליון גמור".
טולסטוי נתקף במחשבות על משמעות החיים בטרם מלאו לו 50 ובשעה שהיה מוקף מכל עבר במה שהוא מכנה "אושר גמור": העתירו עליו שבחים, החניפו לו, והוא הפך לסוג של כוהן דת בקרב קהילת הסופרים. מעין מורה היודע הכול, אף על פי שאינו באמת יודע דבר. הוא מעיד על עצמו שכתב מתוך רדיפת כבוד וגאוותנות, כדי שיהיה לו כסף וכדי לזכות בתהילה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
התמונה: ו.נ.משקוב
