כניסה
הרשמה לניוזלטר

לאורך ההיסטוריה נצפתה תופעה מעניינת: כאשר צד מסוים הפסיד במלחמה הוא נכנע, אבל כמעט אף פעם…

ויקטור דייוויס הנסון | 9 ביוני 2024 | מחשבות | 4 דק׳

אל תאמרו “לנו זה לא יקרה”

לאורך ההיסטוריה נצפתה תופעה מעניינת: כאשר צד מסוים הפסיד במלחמה הוא נכנע, אבל כמעט אף פעם לא הושמד. המפסידים הרימו ידיים, עם תנאים או בלי תנאים, אבל רק במקרים נדירים מאוד הם עברו השמדה טוטלית. אפילו בסיום מלחמת העולם השנייה, כאשר היפנים נכנעו אחרי שתי פצצות אטום, והגרמנים נכנעו אחרי מלחמה קשה וארוכה, יותר מ-90 אחוז מהאוכלוסייה שלהם שרדה, כיילה את עצמה מחדש, והקימה ממשלה חדשה.

במחקר שערכתי עבור ספרי "הסוף של הכול" (The End of Everything) ניסיתי לבחון את המקרים הנדירים בהם זה לא קרה, וקבוצה שלמה עברה השמדה מבלי שנותר ממנה כמעט זכר. עניין אותי להבין איך זה קרה, ומדוע.

בחרתי להתמקד בארבעה מקרים המייצגים מדינות בולטות, ערי מדינה גדולות או אימפריות: תבאי הקלאסית – שהייתה עיר מדינה חשובה ביוון העתיקה, בעלת צבא משמעותי שניצח את ספרטה בשנת 371 לפנה"ס; קרתגו – עיר מדינה פיניקית באזור תוניס של היום, שהפכה לכוח מסחרי דומיננטי בעל אימפריה ימית גדולה בין המאה ה-6 למאה ה-3 לפנה"ס; קונסטנטינופול – שהייתה בירת האימפריה הרומית המזרחית (הביזנטית) במאה ה-4 לספירה; וטנוצ'טיטלאן – ששימשה כבירת האימפריה האצטקית במקסיקו בין המאה ה-14 למאה ה-16.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

שתפו: