מגיל צעיר מספרים לנו שגזענות זה רע. גזענות, אומרים לנו, היא שילוב של דעות קדומות, זלזול,…
פרופ’ רודני קליפטון | 12 ביולי 2020 | מחשבות | 4 דק׳
אל תיכנעו לתיאוריית הגזע הביקורתית
מגיל צעיר מספרים לנו שגזענות זה רע. גזענות, אומרים לנו, היא שילוב של דעות קדומות, זלזול, לפעמים אפילו ניסיון להשפיל, להתעלל או לפגוע באנשים – בגלל הגזע שלהם. זה יכול להיעשות ברמה האישית (אחד על אחד), ברמה החברתית (הניסיון להשיג יתרון עבור קבוצת גזע אחת מול אחרת) או ברמה הפוליטית (לשלול מאחרים שוויון זכויות וכבוד מטעמי גזע). כך עשו הנאצים. כך עשו אלו שהחזיקו עבדים שחורים באמריקה ובאימפריה הבריטית.
זה רע, ובכל מקום שזה קיים צריך לעצור את זה. כולנו יכולים להסכים על כך. אולם ההתנגדות שרואים לאחרונה בארה"ב ובאירופה – אלה התוקפים ועוקרים פסלים היסטוריים ומכנים בשמות גנאי אנשים לבנים – אינה עוסקת רק בסוג הגזענות שכולנו מכירים, וגם לא מנסה באמת ובתמים לפתור את הבעיה.
באקדמיה יש לזה שם. ב-1995 הגדיר זאת פרופ' ריצ׳רד דלגאדו מבית הספר למשפטים באוניברסיטת אלבאמה בספר שחיבר. הוא כינה את העיסוק בגזענות מהסוג שאנו רואים כעת בשם "תיאוריית הגזע הביקורתית" [1](Critical Race Theory).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו