ארגוני העובדים בישראל, וההסתדרות כארגון הגדול ביותר, נמצאים בעת האחרונה תחת ביקורת ציבורית נוקבת. התנהלות ועד…
יש להגביל את זכות השביתה במגזר הציבורי
ארגוני העובדים בישראל, וההסתדרות כארגון הגדול ביותר, נמצאים בעת האחרונה תחת ביקורת ציבורית נוקבת. התנהלות ועד העובדים של רכבת ישראל עוררה זעם רב בציבור הישראלי שאף קרא להגבלת זכות השביתה בשירותים החיוניים. זהו רק הפרק האחרון בהתנהלות ארוכת שנים של ועדים חזקים בשירות הציבורי. ההסתדרות מתנגדת להגבלת זכות השביתה בטענה של "פגיעה בעבודה המאורגנת" ובעובדים החלשים, אבל למעשה, העובדים שההסתדרות אחראית על ארגונם אינם העובדים החלשים במשק ופעילותם פוגעת דווקא בחלשים ביותר.
בראשית הקמתם היו ארגוני העובדים מקור עיקרי להגנה על הזכויות הבסיסיות של העובדים, ובישראל היו חלק מהקמת המדינה. אך מאז המאה ה-18 ועד היום חלו שינויים רבים בעולם העבודה, בהרכבם ובפעילותם של ארגוני עובדים. אחד השינויים המשמעותיים ביותר היה מעבר מרכז הכוח של ארגוני העובדים מהמגזר הפרטי אל המגזר הציבורי. היום, מרבית העובדים המאורגנים בישראל שייכים לענף הציבורי. על פי נתוני בנק ישראל, בענפים הציבוריים שיעור ההתארגנות גבוה הרבה יותר מאשר במשק בכללותו: 86 אחוז בענף חשמל ומים, 52 אחוז בחינוך, 46 אחוז במנהל הציבורי ו-34 אחוז בשירותי בריאות ושירותי רווחה וסעד. לעומת זאת, בענפי המסחר והשירותים העסקיים שיעור ההתארגנות נמוך מאוד (6 ו-10 אחוזים בהתאמה).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו