הגיע הזמן לשים דברים על השולחן: הג’יפים משתלטים עלינו, גם בשטח, גם בכבישים העירוניים וגם בחניוני המגדלים. איך הגענו לזה?
השתלטות הג’יפים
היה זה חורף של שנת 1996. אני, חייל מילואים צעיר, נשלחתי עם יחידתי מאזור התבור לכיוון הנגב, לפעילות. פיצלו אותנו לרכבים שונים המשתתפים בתרגיל, ואיתם הגענו לדרום. "250 ק"מ, לא נורא", חשבנו. אז חשבנו.
המסע התברר כחוויה קשה. נסענו בנ"נ, משאיות ומשוריינים צבאיים. "ג'יפים" כשם גנרי לכלים. הבעיה היא שהרכבים האלה לא מיועדים לנהיגה במהירות העולה על 60 קמ"ש. בחלקם אין חלון קדמי. מתלים ורכות נסיעה אינם בלקסיקון שלהם. רדיו אין, ומזגן? נו באמת, לא כאן.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
