כניסה
הרשמה לניוזלטר

הגיע הזמן לשים דברים על השולחן: הג'יפים משתלטים עלינו, גם בשטח, גם בכבישים העירוניים וגם בחניוני המגדלים. איך הגענו לזה?

טל אבן | 11 ביולי 2013 | מחשבות | 5 דק׳

השתלטות הג'יפים

היה זה חורף של שנת 1996. אני, חייל מילואים צעיר, נשלחתי עם יחידתי מאזור התבור לכיוון הנגב, לפעילות. פיצלו אותנו לרכבים שונים המשתתפים בתרגיל, ואיתם הגענו לדרום. "250 ק"מ, לא נורא", חשבנו. אז חשבנו.

המסע התברר כחוויה קשה. נסענו בנ"נ, משאיות ומשוריינים צבאיים. "ג'יפים" כשם גנרי לכלים. הבעיה היא שהרכבים האלה לא מיועדים לנהיגה במהירות העולה על 60 קמ"ש. בחלקם אין חלון קדמי. מתלים ורכות נסיעה אינם בלקסיקון שלהם. רדיו אין, ומזגן? נו באמת, לא כאן.

סוזוקי

סוזוקי

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
דרכים לריב אחרת
שלוש דרכים לריב בזמן בחירות

ד"ר משה רט

מקור: Shutterstock.com
כשהעלבון הופך לנשק

ד"ר משה רט

כאשר הגיבור מרכיב משקפיים מיוחדים, הוא מגלה שמאחורי הכתבות או שלטי החוצות מופיעות הוראות כתובות (תמונת אילוסטרציה)
לראות את ה-Fnords: המילים שמפעילות אותנו בלי שנרגיש

ד"ר משה רט

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האסטרטגיה שמסתתרת מאחורי הכישלון

ד"ר משה רט

דוד בן-גוריון מכריז על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948
המסמך שמתאים לכולם: סוד כוחה של מגילת העצמאות

עמוס שביט

צ'אק נוריס
מדוע צ'אק נוריס לא באמת מת

ד"ר משה רט

שתפו: