כניסה
הרשמה לניוזלטר

סוריה, סין, קטאר ולוב הן רק מקצת מהמדינות ששילמו סכומים נכבדים לחברות יח"צ במטרה להשפיע על החדשות שלנו. ספר חדש חושף את מאחורי הקלעים של תעשייה זו

דינה גורדון | 8 באוגוסט 2024 | חברה והיסטוריה | 11 דק׳

איך יוצרים חדשות עבור דיקטטורים, אילי הון ופוליטיקאים

בינואר 2011 פרסם מגזין האופנה היוקרתי "ווג" כתבת פרופיל מחמיאה על אסמא אל-אסד, אשתו של נשיא סוריה בשאר אל-אסאד. תחת הכותרת "ורד במדבר" נכתב כי "אסמא אל-אסד היא זוהרת, צעירה ושיקית מאוד". שהיא "הרעננה והממגנטת ביותר מכל 'הגברות הראשונות'".

לאורך מספר פסקאות מתוארת הגברת אל-אסד כ"קלילה" ו"כיפית". בריאיון שערכה איתה הכתבת היא קוראת לסוריה "מדינה חילונית שבה נשים מרוויחות כמו גברים, והצעיף המוסלמי (החיג'אב) אסור באוניברסיטאות". היא מספרת כי "משק הבית שלהם מתנהל לפי עקרונות דמוקרטיים שהם דבקים בהם בטירוף", ושילדיהם הם אלו שבחרו כי מנורות השנדליר מעל לשולחן האוכל בבית יהיו בהשראת דמויות מספרי קומיקס.

בכתבה צוטט גם בשאר אל-אסד שסיפר כי בחר להיות רופא עיניים משום שיש שם "מעט מאוד דם". המגזין דאג לצרף תמונה מחמיאה שלו בלבוש ביתי בעת שהוא משחק עם הילדים.

אילוסטרציה: מגזין אפוק

שתפו: