במשך אלפי שנים חיו אנשים בשלום עם הידיעה שיש דואליות וניגודיות בטבע ובעולם, עד שקם אדם אחד והחליט שמותר לשחק עם חוקי הטבע, ובדרך גם להרוס את האנושות
איל לוינטר | 15 באוקטובר 2020 | חברה והיסטוריה | 25 דק׳
מהו העיקרון שמניע את העולם ומי הם האנשים שמנסים להרוס אותו
מאז תחילת ההיסטוריה ניסו בני האדם להבין את החוקיות הגלומה בעולם: את הכללים הנסתרים המגדירים את החיים כאן על כדור הארץ ואת אופן התפתחות ההיסטוריה.
במקרא סיפרו לנו כי בראשית ברא אלוהים שני הפכים – השמים והארץ. הוא הבדיל בין אור לחושך, בין יום ללילה ובין זכר לנקבה. בתרבות הסינית המסורתית קראו להפכים "יין ויאנג". שני חומרים הופכיים שמהם יצרה האלוהות את הקיום. יין התפרש כשחור ויאנג כלבן. יש גם שפירשו אותם בתור כוח נקבי (יין) וכוח זכרי (יאנג), או כזרימה של אנרגיה פנימה (יין) וזרימה של אנרגיה החוצה (יאנג). כשני כוחות הופכיים אך משלימים המתקיימים בהרמוניה ויוצרים אין ספור ביטויים המגדירים את העולם ואת התקדמות החברה: חם וקר, שלילי וחיובי, רטוב ויבש, אור וחושך, אש ומים, גן עדן וגיהינום.
ההפכים קיימים גם בתוך נפש האדם וביחסים בקרב אנשים בחברה. בכל אדם יש טוּב, הגורם לו להיות חומל ואדיב, אך יש בו גם רוע – הגורם לו להיות כועס ואכזר. בחברה יש אנשים שבעד משהו, ויש אנשים שנגד. יש אנשים טובים ויש רעים. יש מאמינים ויש אתאיסטים. אפילו בתוך צוותים או חברות העיקרון הזה מתבטא: כדי שחברה תתפקד ביעילות היא חייבת להיות מורכבת מאיזון נכון של הפכים – מנהיגים ואלה שעוקבים אחריהם ומבצעים. אם יש יותר מדי אנשים הרוצים לקבוע את כיוון ההתקדמות של החברה ומעט מדי אנשים שיבצעו את העבודה בפועל, החברה תדרוך במקום ותיקלע לקשיים. לכן כל חברה צריכה לאזן בין מנהלים לבין אלה העוקבים אחריהם ומבצעים. זה מבנה הפעילות היעיל ביותר, כפי שהראו מחקרים.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו