לאחר החלטת ממשלת לבנון לגרש את השגריר האיראני המיועד שיבאני, הודיעה איראן כי הוא יישאר בשלב זה בתפקידו. עד כה לא התקבלה בביירות החלטה מעשית כיצד לגרשו. בכירים בישראל אומרים כי המסקנה המרכזית מן המשבר אינה נוגעת רק לעצם נוכחותו של שיבאני בלבנון, אלא בעיקר ליכולתה של המדינה להגן על החלטותיה
יוני בן מנחם | 1 באפריל 2026 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
פרשת השגריר האיראני – מבחן לריבונותה של לבנון | פרשנות
המשבר סביב שאלת גירושו של השגריר האיראני המיועד בביירות, מוחמד רזא שיבאני, מחדד שאלה יסודית: האם ממשלת לבנון אכן מסוגלת לאכוף את החלטותיה, או שמא מדובר במהלך הצהרתי בלבד, שנועד ליצור מראית עין של מאבק בציר איראן-חיזבאללה?
בשבוע שעבר החליטה ממשלת לבנון לבטל את האישור שניתן למינוי שיבאני, ולהכריז עליו כאישיות בלתי רצויה ולגרשו מלבנון עד ל-29 במרץ. למרות זאת, טהראן הודיעה רשמית כי שיבאני יישאר בתפקידו, ובביירות לא התקבלה עד כה כל החלטה מעשית באשר לדרך גירושו.
המחלוקת סביב שיבאני נוגעת להפרת נורמות דיפלומטיות ולהתערבות בענייניה הפנימיים של לבנון. על פי אמנת וינה, דיפלומט מחויב לכבד את חוקי המדינה המארחת ולהימנע מהתערבות בענייניה הפנימיים, ואילו למדינה המארחת שמורה הזכות להכריז על איש צוות דיפלומטי כעל "אישיות בלתי רצויה".
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
נשיא לבנון, ג׳וזף עון, וראש ממשלת לבנון, נוואף סלאם, 11 בפברואר 2025 | צילום: ANWAR AMRO/AFP via Getty Images