ההפגנות באיראן ממשיכות להתרחב לצד הלחצים הבין-לאומיים והאזהרה האמריקנית. גורם ביטחוני בכיר מציין כי בשלב זה, מנגנוני הביטחון עדיין חזקים ומונעים קריסה של המשטר, אך מחאה ממושכת שתלך ותתחזק עשויה בטווח הארוך לשחוק גם אותם
יוני בן מנחם | 7 בינואר 2026 | גיאו-פוליטיקה | 3 דק׳
גל המחאה באיראן שונה מקודמיו, והמשטר מתמודד עם מרחב תמרון מצומצם | פרשנות
המחאה באיראן, שהחלה לפני כשבוע וחצי, מחריפה וממשיכה להתרחב אל אזורים נוספים. ההפגנות, שהתפשטו לערים קטנות ובינוניות, לצד קריאות לסגירת שערי הבזארים המרכזיים, מסמנות תפנית משמעותית: המחאה כבר אינה מוגבלת לסטודנטים ולצעירים, אלא מחלחלת אל שכבות הסוחרים והמעמד הבינוני – קבוצות שנחשבו במשך שנים לעוגן מייצב של המשטר. השתתפות הבזאר, המוסד הכלכלי-חברתי החשוב ביותר באיראן, במאבק נגד השלטון מהווה איתות חריג בעוצמתו.
גורמים ביטחוניים בכירים בישראל מעריכים כי גל המחאה הנוכחי שונה מקודמיו: הוא עמוק ורחב יותר, ומשקף תחושת תסכול חריפה הנובעת מקריסת האמון הציבורי במשטר, מצוקה כלכלית גוברת ובעיקר מאובדן שליטה של ההנהגה האיראנית בשיח מול הרחוב.
לצד המחאה בערים הגדולות, דווח על אירועים חריגים וקשים בפריפריה, במיוחד במחוז אילאם, המעידים על רמת מתיחות שלא נראתה זה שנים. דיווחים על כניסת כוחות ביטחון לבית חולים, עימותים עם צוותים רפואיים והודעות על הרוגים ופצועים עוררו ביקורת חריפה בזירה הבין-לאומית.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, והמנהיג העליון של איראן, עלי ח׳מינאי | מקור: president.ir
