מתי טעות רפואית הופכת לעילה לתביעה?

טיפול רפואי גרם לכם נזק? אם יש לכם עילת תביעה כנגד הגורם המטפל – מגיע לכם פיצוי כספי. עם זאת, חשוב שתדעו כי רשלנות רפואית היא אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר בעולם המשפט והרפואה. לא בכל מקרה של תוצאה עגומה של טיפול רפואי ולא בכל מקרה של כשל או אכזבה מן התוצאה אכן מדובר ברשלנות בהיבט המשפטי או בזכות לקבלת פיצוי כספי על הנזק. על מנת להעריך האם במקרה שלכם אכן התרחשה רשלנות רפואית מומלץ לפנות לעורך דין הבקיא ומיומן בתחום, להתייעצות. במאמר זה נדון בשאלה מתי טעות רפואית נחשבת לרשלנות בהיבט המשפטי, כזו המקימה לניזוק עילה לתביעה, ומה על הניזוק לעשות בנדון.

טעות רפואית שהופכת לנזק

מה קורה כאשר אדם מגיע לטיפול כלשהו, יהיה זה ניתוח לתיקון פריצת דיסק בגב, ניתוח מעקפים או לידה, ויוצא ממנו עם נזק/ים בלתי הפיך/ים, כאב וסבל, החמרת המצב או חס וחלילה מוות? מדי יום נערמות בפני בתי המשפט בישראל עשרות תביעות של מטופלים אשר נפגעו במגוון רחב מאד של דרכים וטיפולים – וכתוצאה נגרמו להם נזקים, כגון: כאב וסבל, הפסדי שכר (עקב אי יכולת לעבוד או פגיעה בכושר השתכרותם), תשלומים עבור ההוצאות הרפואיות, ההתאמות השונות הנדרשות ועוד. אך שאלה האם כל מקרה של טעות רפואית הוא אכן רשלנות רפואית המקנה זכות לפיצוי על הנזק? התשובה הפשוטה היא לא – בהגדרה לא כל מקרה שבו אדם נפגע, נגרם לו נזק גוף או שהתוצאות אינן עולות בקנה אחד עם הציפיות, הוא מקרה מובהק של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית תיקבע רק במקרים ספציפיים שבהם ישנה עילה ברורה לרשלנות במובנה המשפטי ובנוסף כי קיים קשר סיבתי ישיר בין הנזק הנטען להתרשלות.

מהן העילות העיקריות לתביעת רשלנות רפואית?

בכל הקשור לרשלנות רפואית יש לבחון כל מקרה הינו לגופו. לכן יש צורך בייעוץ מקצועי ומהימן של עורך דין רשלנות רפואית על מנת לקבל הערכה מדוייקת ונכונה של המקרה, לרבות הסיכוי, הסיכון וסיכויי ההצלחה ככל שתוגש תביעה. אין טעם לצאת למאבק משפטי ממושך ומאוד יקר בעיקר תשלום למומחים רפואיים על מנת שיערכו חוות דעת בתמיכה לתביעה), כאשר אין עילה ברורה לרשלנות ונזק ממשי שנגרם כתוצאה מהרשלנות. חשוב מאד שעורך דין מנוסה יתחקר את המקרה, יבדוק לעומק את כל המידע והתיעוד הרפואי ויתייעץ עם מומחים רפואיים מנוסים ומוערכים, ע"מ לוודא כי אכן קיימת עילת תביעה חזקה ומבוססת, והכל בטרם החלטה על הגשת התביעה.

להלן דוגמאות לסוגי תביעות ברשלנות רפואית:

1. הרופא לא נקט במידת הזהירות הנדרשת – מידת הזהירות הנדרשת לפעולה רפואית יכולה להתפרש להרבה פנים והיא רלבנטית לנסיבות מקרה סציפי. חוסר זהירות יכול להתבטא באי מסירת מידע קריטי למטופל אודות הסיכונים בפרוצדורה כלשהי או בשימוש בתרופה מסויימת, כמו מקרה בו אסור ליטול אותה עם תרופה אחרת. חוסר זהירות יכול להתבטא בהפעלת כוח רב מדי ולא נחוץ, כמו למשל בעת הפעלת לחץ על בטנה של יולדת (קריסטלר) או יילוד באמצעים מכשירניים שגרמו נזק לעובר וליולדת. חוסר זהירות יכול להיות גם כאשר רופא פוגע במהלך הניתוח באיבר כלשהו הרחוק מהאיבר המנותח או בשל חיתוך עמוק מדי או רחב מדי. במידה שיוכח, באמצעות חוו"ד ועדות של מומחה/ים רפואי/ים, כי הרופא לא נקט במידת הזהירות הסבירה והנדרשת וכי נגרם נזק כתוצאה מכך  – ישנה עילת תביעה.

2. איחור או חוסר אבחון – פעמים רבות מגישים מטופלים שנפגעו תביעות לפיצוי בגין איחור באבחון או אי אבחון של מחלה, מום, או כל בעיה רפואית אחרת אשר בזהירות סבירה ניתן היה לאבחן. כאשר הוכחה הרשלנות ובנוסף ניתן להוכיח כי אילו אובחנה המחלה מוקדם יותר הנזק לא היה מתרחש או לכל הפחות ניתן היה  לטפל במחלה במועד מוקדם יותר עם סיכויי ההחלמה גבוהים יותר – קיימת עילת תביעה. לרוב מדובר באי אבחנה או איחור באבחון של מחלת הסרטן או בעייה בתפקוד איבר חיוני בגוף (לב, ריאות, כבד) אשר אי זיהויין בזמן הופך את הטיפול בהן לקשה יותר, מורכב יותר ועם סיכויי החלמה נמוכים יותר. כך להמחשה – מקרה של אי אבחון של מום (אשר ניתן וצריך היה לאבחן) בעובר במהלך ההריון שהוביל ללידת ילד עם בעיות התפתחותיות או מום. כמובן שיש סוגים רבים של מחלות אשר אי אבחונן בזמן מסבך ומקשה על ההחלמה מהן, ולעיתים, כאשר המחלה כבר מאובחנת, זה כבר מאוחר מדי.

3. אי סבירות – אחת העילות הנפוצות ביותר בכל הקשור לרשלנות הינה "עילת הסבירות", או ליתר דיוק עילת אי הסבירות. עילה זו בדרך כלל קיימת כאשר הרופא או איש הצוות הרפואי פעל בסטייה מסטנדרט הטיפול המקובל בתחום. לדוגמא, כאשר רופא נותן טיפול תרופתי למטופל או מבצע בו פרוצדורה כירורגית אשר גורמים לו נזק ומתברר כי כל רופא סביר אחר היה נמנע משימוש בתרופה הנ"ל הידועה בסיכון הגבוה לתופעות לוואי קשות אצל מקבל התרופה או כי קיים טיפול חלופי נטול סיכונים לפרוצדורה שבוצעה.

4. חוסר סמכות או סטייה מנהלים ותקנות – פעולה בחוסר סמכות פירושה פעולה שנעשתה על ידי אדם שלא הוכשר לה או לא הוסמך לה, כמו לדוגמא כאשר רופא מבצע פרוצדורה רפואית שעה שאין לו מומחיות, הכשרה או ידע מוקדם לביצוע הפרוצדורה או לשימוש במכשיר מסויים בעת ביצוע הפרוצדורה. כך גם כאשר הפעולה מתבצעת תוך סטייה ברורה מנהלים, מפרוטוקול טיפולי מקובל או מתקנות המתייחסות לטיפול שניתן.

כיצד השופט בוחן את פני הדברים?

מבחינת השופט בבית המשפט, אשר לרוב אינו בעל הכשרה רפואית ולמרות זאת נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים, חשוב להבין את הפרמטרים הבאים:

·         האם עילת התביעה מבוססת היטב – תפקידו של השופט הוא להגיע לתוצאה הוגנת ולמנוע עוול, הן לנפגע והן לרופא או המוסד הרפואי הנתבע. קביעה בדבר קיומה של  רשלנות רפואית במהלך טיפול פירושה, לעתים, פגיעה במוניטין ובמקצועיותו של הרופא או של המוסד הרפואי, ולא על נקל יחליט השופט לפגוע בהם אם העילה איננה מספקת. חשוב מאד להגיע לבית המשפט מצויידים במסמכים רפואיים עדכניים ומהימנים ולהיות מגובים בחוות דעת רפואית, של מומחה/ים מנוסה/ים ומוערך בתחומו/ם, אשר ישכנעו את השופט, מנקודת מבט רפואית, כי ההתנהלות הרפואית היתה לא ראויה, רשלנית וכזו אשר גרמה לנזק.

 

·         האם הנזק שנגרם הינו משמעותי – גם אם אתם מאוכזבים  או כועסים על תוצאות הטיפול הרפואי שקיבלתם, ככל שהנזק אינו משמעותי ואינו מגביל אתכם או דורש מכם הוצאות נרחבות לכיסוי טיפול רפואי חוזר או לתיקון הנזק, אובדן ימי עבודה רבים, פגיעה ביכולת ההשתכרות, קושי בתפקוד היומיומי, שימוש בציוד רפואי מיוחד או ביצוע התאמות מיוחדות בבית, יש לבחון את נושא הכדאיות הכלכלית טרם הגשת תביעה. אין כדאיות כלכלית להגשת תביעה בעילה של רשלנות רפואית, גם אם הייתה התרשלות ברורה, באם הנזק אשר נגרם לכם, והפיצוי אשר תוכלו לקבל בגינו, הינו קטן, שכן ניהול תביעה בעילה של רשלנות רפואית, מטיבה, יקרה כספית ונפשית.

 

·         האם הנזק שנגרם אכן נגרם באופן ישיר כתוצאה מפעולת הרופא או הגורם הרפואי שטיפל בכם – לעומת מקרים מובהקים של פגיעה כתוצאה מפעולתו של רופא או גורם רפואי אחר, ישנם מקרים שבהם קשה להוכיח את הקשר (הסיבתי) בין הטיפול לבין הנזק. כך להמחשה במקרים אשר בהם עבר זמן רב בין הטיפול ועד לגילוי הנזק או מקרים שבהם ניתן לשייך את הנזק, או חלקו, לגורמים אחרים. לדוגמא, מקרה של איחור באבחון סרטן, כאשר על התובע להוכיח כי הנזק, או לפחות רובו, נגרם כתוצאה מהאיחור באבחון המחלה ובטיפול בה ולא מעצם המחלה עצמה או כאשר יילוד נותר עם נזק נוירולוגי לאחר הלידה ועליו להוכיח כי מצבו נובע מהלידה ואינו נובע מכל סיבה רפואית אחרת. לסיכום, על מנת לקבל פיצוי, חובה להוכיח לשופט, באמצעות מומחה רפואי, כי קיים קשר סיבתי ברור בין הטיפול הרשלני לבין הנזק.

 

התיישנות – כמה זמן עומד לרשותכם להגיש תביעה?

בישראל, ניתן להגיש תביעה בגין רשלנות רפואית במשך 7 שנים ממועד האירוע. עם זאת, במקרים של פגיעה בקטינים, מרוץ ההתיישנות מתחיל רק כאשר הם מגיעים לגיל 18, כלומר עד גיל 25. לציין כי ישנם חריגים לתקופה קצובה זו, לדוגמא במקרים בהם הנזק או עילת התביעה התגלו בשלב מאוחר יותר, אך הכלל הוא 7 שנים ממועד האירוע – ובהגדרה משפטית: המועד בו נודעו לתובע עילת התביעה –  וכל מקרה צריך להיבחן לגופו. ההמלצה היא שלא להמתין לרגע האחרון מאחר שהליך בדיקה יסודי והגשת תביעה  הינו ממושך ויש לאפשר לעורך הדין ולמומה/ים הרפואי/ים זמן רב ככל הניתן לבחון את המקרה בטרם יתיישן.

למי יש לפנות כדי להגיש תביעת רשלנות רפואית?

במידה שאתם סבורים כי אתם, או יקיריכם, נפגעתם כתוצאה מרשלנות רפואית, אל תהססו לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה ספציפית בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין המיומן יבחן לעומק את נסיבות המקרה, התיעוד הרפואי המלא, תוך התייעצות עם מומחים ראויים מהתחום הרלוונטי, יעריך את סיכויי ההצלחה של המקרה שלכם והאם קיים נזק משמעותי המצדיק הגשת תביעה בהיבט של עלות-תועלת, ובהתאם ימליץ לכם כיצד להתנהל ויגבש את האסטרטגיה המשפטית המתאימה ביותר למקרה שלכם. בדרך זו תוכלו לזכות בפיצוי המגיע לכם בשל הנזק שנגרם עקב הרשלנות.