כניסה
הרשמה לניוזלטר

אמבות שמפעילות רובוטים ומתכננות מערכות כבישים – חוקרים מתחום המחשוב האלטרנטיבי מציעים לנו להרחיב את שיטות המחשוב המוכרות כיום

רקפת תבור | 7 ביוני 2014 | כתבה חצויה | 3 דק׳

משלבים את האמבות בשבבי המחשב

כדי למצוא את המסלולים הקצרים ביותר בין הערים הגדולות בקנדה, פרופ' אדנרו אדמצקי מאוניברסיטת מערב אנגליה חשב על רעיון מפתיע. הוא לקח מפה של קנדה באורך 12 סנטימטר ועל כל עיר גדולה הניח פתית של שיבולת שועל. על טורונטו, העיר הגדולה במדינה, הוא הניח גם Physarum polycephalum - יצור פרימיטיבי למדי דמוי פטריה המורכב מאמבות רבות המחוברות בתא יחיד משולב.

האמבות של אדמצקי יצאו במהרה לחפש מזון בסביבה החדשה שלהן. הן התפשטו על פני המפה כשהן שולחות צינוריות דקיקות וקצרות לכל עבר. מרגע שצינורית כזו איתרה פתית של שיבולת שועל, האמבות דאגו להקיף אותו מכל הכיוונים והחלו לאכול ממנו. בשלב הבא, לאחר שהן התפשטו לכל הפתיתים וכיסו למעשה את כל המפה ברשת סבוכה של צינוריות קצרות, הן החלו להתכנס למבנה יעיל יותר. הן נסוגו בהדרגה מצינוריות מיותרות או לא יעילות, עד שבסופו של דבר כל מה שנשאר הן רק צינוריות ספורות שחיברו בין מקורות המזון ברשת קצרה במיוחד, כמעט באורך הצנרת הקצרה ביותר שמאפשרת לחבר בין כל הפתיתים. מנקודת המבט של האמבות, הרשת הקצרה והיעילה עזרה לחסוך במשאבי אנרגיה, כשהיא מאפשרת להן לשנע חומרים בכל רחבי גופן המלוכד, תוך הפעלת מינימום מאמץ.

האמבות של פרופ' אדמצקי משחזרות בקירוב את מפת הכבישים המהירים של קנדה.
תמונה: Adamatzky A. - Akl S. Trans-Canada

שתפו: