הטכנולוגיה למדה לזהות פנים. עכשיו היא מנסה לפרש אותן

הפילוסוף עמנואל לוינס הציע לחשוב על פניו של האדם האחר לא כעל אוסף של תווי פנים, אלא כעל רגע של מפגש. הפנים מגלות לנו משהו, אבל לעולם אינן מגלות הכול. הן מזכירות לנו שמולנו עומד אדם שאי אפשר לצמצם למראה, לזיהוי או להסבר אחד. לכן כל מבט בפנים נושא איתו שאלה פתוחה: מי האדם שמולי – ומה תמיד יישאר בו מעבר למה שאני מסוגל לראות?

טכנולוגיות זיהוי וניתוח פנים פועלות כמעט מן הקצה ההפוך. הן מבקשות לצמצם את המסתורין הזה לשדה של נתונים: למדוד, להשוות, לקטלג ולהסיק. מתוך תמונת פנים אחת הן מנסות לומר מי האדם, ולעתים גם מה הוא מרגיש, אילו תכונות אפשר לייחס לו, למה הוא נוטה ומה הוא עשוי לעשות. כל זאת בלי לפגוש אותו באמת, ובלי להכיר אותו כלל.