קריסת המודל העיתונאי המסורתי הביאה את התקשורת לאמץ סגנון מוטה המחזק את הקונפליקט הציבורי, טוען מרטין גורי, שעבד במשך כשלושה עשורים כמנהל מחקר ואנליסט במחלקת ניתוח התקשורת הגלובלית ב-CIA. לדבריו, "הקיטוב כבר אינו תופעת לוואי, אלא אסטרטגיה רווחית של פוסט-עיתונאות"
יאן יקיאלק | 7 בנובמבר 2024 | חברה והיסטוריה | 14 דק׳
העיתונאות החדשה: כיצד קיטוב הפך למודל עסקי
"פייק ניוז הוא נושא שמנפחים אותו היום יתר על המידה. הנזק הגדול ביותר שנגרם על ידי התקשורת הוא הקיטוב. הקיטוב הוא לא רק תופעת לוואי של פעולת התקשורת, אלא תנאי להצלחתה העסקית", כתב חוקר התקשורת אנדריי מיר (Andrey Mir) בספרו "פוסט-עיתונאות" (2020).
מי שראה וניתח זאת בעבודתו היום-יומית היה מרטין גורי (Martin Gurri), שעבד כשלושה עשורים כמנהל מחקר ואנליסט בכיר ב"מרכז למקורות פתוחים" (Open Source Center, או OSC) של ממשלת ארה"ב, גוף מודיעין שהיה כפוף ל-CIA עד שנת 2015 והתמקד באיסוף וניתוח מידע גלוי לציבור. תפקידו של גורי היה לזהות עבור קהילת המודיעין האמריקנית מגמות עולמיות, אירועים חשובים ודינמיקות פוליטיות וחברתיות.
"אנחנו חיים בעולם שבו התקשורת אינה פועלת כפי שאנחנו חושבים שהיא פועלת", אומר לי גורי. "בעידן העיתונות המסורתית, חלק ניכר, ואפילו עיקרי, מהכנסות העיתונים הגיע מפרסום. מכירת עיתונים לציבור סייעה אמנם בכיסוי עלויות הייצור, ההפצה והתפעול, והיוותה מדד לפופולריות ולתפוצה, אך עיקר ההכנסות נשען על פרסומות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו