כניסה
הרשמה לניוזלטר

בנאומו לאומה ב-25 באוקטובר, הציב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שתי מטרות למלחמה: השמדת יכולותיו השלטוניות והצבאיות של חמאס, ומאמץ להשיב את החטופים. כך, המשימה של החזרת החטופים הישראליים הופכת לאסטרטגיה מהותית במסגרת המלחמה. העובדה כי בידי חמאס מוחזקים אזרחים של מעצמות עולמיות, מהווה מבחינת ישראל נכס במסגרת המציאות המורכבת הנוכחית

ד"ר עומר דוסטרי | 26 באוקטובר 2023 | מחשבות | 4 דק׳

דעה: לישראל קלפים חזקים – היא צריכה להשתמש בהם כדי להחזיר את החטופים

כמעט שלושה שבועות חלפו מאז פתיחת המלחמה של חמאס נגד ישראל, וצה"ל טרם ביצע כניסה קרקעית לעזה, מלבד תמרונים קצרים ונקודתיים. בינתיים צה"ל ממשיך בתקיפות אוויריות, לצד שימוש מסוים ומוגבל בארטילריה ובטנקים. שאלת דחיית הכניסה הקרקעית לעזה, נידונה בימים אלה הן בתקשורת הישראלית והן בתקשורת הבין-לאומית. אחת האפשרויות שהועלתה ביומיים האחרונים בכלי תקשורת בין-לאומיים, כדוגמת ה"ניו-יורק טיימס" ו-"CNN", הינה כי הממשל האמריקני מפעיל לחצים על ישראל לא להתחיל במהלך הקרקעי בעזה, בין-היתר בשל הרצון למצות את האפשרות לשחרור חטופים בעלי אזרחות זרה, ובפרט האמריקנים שבהם.

בעוד שבכירים בישראל דחו את הדיווחים האלה, לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הממשל האמריקני מעורב מאוד בניסיונות לשחרר את האזרחים האמריקניים ואף את יתר האזרחים הזרים משבי חמאס בעזה. כך למשל, בתקשורת הערבית והבין-לאומית דווח בימים האחרונים על המאמצים של ממשל ביידן, בתיווך קטר ומצרים, להשלים עסקת שחרור כ-50 חטופים בעלי אזרחות זרה מידי חמאס.

גם אם הדיווחים על לחצים אמריקניים לדחיית הכניסה הקרקעית בעזה נכונים וגם אם לאו, טוב תעשה ישראל אם תדחה במספר ימים מעטים את הכניסה הקרקעית לעזה מכמה סיבות. ראשית, על-מנת לנסות ולגבש עסקה לשחרור החטופים – ולא רק הזרים - בתיווך מצרים וקטר, ובמעורבות של ארצות-הברית, צרפת, בריטניה וגרמניה. שנית, ממילא ישראל ככל הנראה זקוקה למספר ימים נוספים על-מנת למצות את ההכנות לכניסה הקרקעית, ולהמשיך "לרכך" את רצועת-עזה ולפגוע במחבלים ובתשתיות הצבאיות של חמאס. לצד זאת, הממשל האמריקני ביקש מישראל כמה ימים על-מנת להשלים את תגבור כוחותיו באזור – הן כדי למנוע הסלמה והן כדי להיערך אליה. מעבר לאינטרס לאומי אמריקני, מדובר באינטרס לאומי ישראלי, שכן הנוכחות הצבאית האמריקנית מרתיעה את איראן וחיזבאללה. ככל שיהיו יותר כוחות אמריקניים באזור, עם עוצמות אש גדולות ואיכותיות יותר, כך האפשרות להסלמה מול חיזבאללה ואיראן פוחתת.

צילום: Gili Yaari /FLASH90

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
פרשנות: הרשות הפלסטינית מחפשת דרכים לצאת ממצוקתה הכספית

יוני בן מנחם

כבר מספר חודשים שהרשות משלמת משכורות חלקיות ל-145 אלף עובדיה. נוסף על כך, יש לה חוב חיצוני של כ-11 מיליארד דולר לבנקים, לקרן הפנסיה ולספקי שירותים. היום הודיע סמוטריץ' כי אין בכוונתו "להעביר עוד את כספי הסילוקין לרש"פ, מכאן ועד להודעה חדשה"

פרשנות: גלנט הודיע על “ביטול ההתנתקות” בצפון השומרון. האם יש לכך משמעות בפועל?

יוני בן מנחם

גלנט: "החלת חוק ביטול ההתנתקות תביא להתפתחות ההתיישבות ותקנה ביטחון לתושבי האזור"

אור ירוק מהממשל האמריקני להרחבת הפעולה ברפיח | פרשנות

יוני בן מנחם

ישראל וממשל ביידן הגיעו להבנות על אופן פעילות צה"ל באזור רפיח, כך על פי גורמים מדיניים בכירים. ההבנות בין ישראל לממשל ביידן בשלב זה הן להרחבת הפעולה שכוללת את השלמת כיבוש ציר פילדלפי והשטחים השולטים מסביב לעיר

מונה ראש “מועצת מומחים” חדש באיראן | פרשנות

יוני בן מנחם

איש הדת השיעי, מוחמד עלי מווחדי קרמני, יעמוד בראש הגוף הפרלמנטרי שבוחר את המנהיג העליון במדינה. ההנהגה באיראן מנסה לשדר יציבות לאחר מותו של ראיסי

מתיחות קשה בין המלך עבדאללה לתנועת “האחים המוסלמים”

יוני בן מנחם

גורמי הביטחון בממלכה חשפו את תא הטרור שהקימו פעילי התנועה בשיתוף עם הזרוע הצבאית של חמאס. על פי גורמים ירדניים, חמשת חברי התא הזה הם ממוצא פלסטיני, וגויסו למשימה על ידי צאלח אלעארורי לפני שחוסל על ידי ישראל | פרשנות

פרשנות: מי ירוויח ממותו של נשיא איראן?

יוני בן מנחם

מותו של ראיסי פתח קרב ירושה בצמרת האיראנית. על פי דיווחים באיראן, כוחות "משמרות המהפכה" בוחשים מאחורי הקלעים כדי להגביר את השפעתם הפוליטית

שתפו: