בעידן שבו ייתכן איום ממשי ליכולת שלנו לשלוט במוחנו ובגופנו, שאלות פילוסופיות עתיקות יומין דורשות בירור מחדש
ד"ר משה רט | 13 בינואר 2022 | פילוסופיה | 4 דק׳
מי נוהג בגוף שלנו?
תארו לכם מציאות שבה ישות חיצונית כלשהי חודרת לגופכם, משתלטת עליו ומפעילה אותו כרצונה, בעוד אתם נותרים כלואים בתוכו חסרי אונים, צופים ומרגישים במתרחש, אבל אינכם מסוגלים להזיז אצבע.
מציאות מפחידה זו העסיקה אנשים לאורך הדורות. בתרבויות קדומות מופיע רעיון ה"דיבוק", שד או רוח המשתלטים על אדם וגורמים לו להתנהג בצורה מחרידה. בדורנו ממלאים תפקיד זה יצורים כמו ה"יירקים" בסדרת הספרים הבדיונית "אנימורפס" – רכיכות חייזריות החודרות למוחם של אנשים ומשתלטות עליהם. תחושת חוסר האונים שבאובדן השליטה מספקת חומר ליצירות אימה רבות.
אבל כאשר חושבים על כך לעומק, למצב זה יש גם יתרון מסוים – הסרת אחריות. אחרי הכול, החיים כאדם בעל בחירה חופשית כרוכים באחריות גדולה, בהפעלת שיקול דעת, בהיסוסים, בחרטות ובאשמה. לעומת זאת, כאשר אין בחירה – אין אחריות. לא צריך לחשוב על שום דבר, לא צריך לתכנן תוכניות לעתיד או להתלבט בדילמות כבדות משקל. ומאחר שממילא אינך יכול לעשות דבר, פשוט תתרווח במושב האחורי ותשתדל ליהנות מהנסיעה.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו
shutterstock
