כניסה
הרשמה לניוזלטר

אין-ספור מחקרים פורסמו בחודשים האחרונים על המגפה ועל הנגיף. רובם אינם מופיעים בתקשורת ואינם מגיעים לתודעת הציבור. אחרים מפורסמים עם לא מעט פרשנויות, לפעמים מוטות. בכתבה זו תוכלו להתרשם מכמה מהמחקרים שנערכו בתקופה האחרונה, היכולים לסייע בהתמודדות הפרטית היום-יומית מול המגפה. את הפרשנות השתדלנו להשאיר לכם

רקפת תבור | 10 באוקטובר 2021 | מדע וטכנולוגיה | 20 דק׳

עושים סדר במחקרי הקורונה

1.

האנשים שפיתחו "חסינות על אנושית"

בחודשים האחרונים התברר שמסתובבים בינינו אנשים שגופם פיתח חסינות איתנה מול נגיף הקורונה. יש הקוראים לתופעה חסינות "על אנושית", אחרים מכנים אותה "חסין מפני קליעים" (Bulletproof). במאמרו בכתב העת Science, פרופ' שיין קרוטי ממכון לה הויה (La Jolla) לאימונולוגיה שבסן דייגו, ארה"ב, מכנה אותה "חסינות היברידית".

גופם של אנשים בעלי חסינות מסוג זה מצליח לייצר נוגדנים בכמויות גדולות הרבה יותר משל רובנו, אבל זה רק הדובדבן שבקצפת. מתברר שאותם נוגדנים הם גם מגוונים מאוד, ולכן מצליחים להתמודד עם מגוון וריאנטים של הנגיף. "ניתן לצפות שאנשים כאלו יהיו מוגנים היטב מפני מרבית, ואולי אף מכול, הווריאנטים של 2-Cov-SARS, שייתכן שיופיעו בעתיד הקרוב", ציין פרופ' פול ביינאש (Bieniasz), וירולוג מאוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק, שעזר בהובלתם של כמה מהמחקרים בתחום.

Shutterstock
כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האנשים שמחפשים מפלצת מהאגדות – אבל עובדים כמו חוקרי מעבדה 

דינה גורדון

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
האם המוח המזדקן רואה את התמונה הגדולה?

רקפת תבור

חנות ממתקים במרכז לונדון, יום לאחר ביטול הקצבת הממתקים. כמה חודשים אחר כך בוטלה הקצבת הסוכר
הסוכר שנעלם בינקות – והבריאות שהשתנתה 70 שנה אחר כך

רקפת תבור

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
מי באמת מחולל מהפכות במדע – הגאון או המכשיר?

בר בולנדי

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הקנטאור ההפוך: האדם שהפך לאיבר של האלגוריתם

רקפת תבור

ייתכן שתאי הפיל אינם מנסים להציל כל תא שנפגע. כאשר הם מזהים נזק גנטי שעלול להיות מסוכן, הם ממהרים להוציא את התא מהמערכת
פרדוקס פיטו: כיצד חיות גדולות שורדות מעל מאה שנה ושוברות את משוואת הסרטן

עידו פוקס

שתפו: