כניסה
הרשמה לניוזלטר

אנשים רבים קוראים לעצמם ליברלים: חילונים, שמאלנים, ימניים, כאלה הרוצים שוק חופשי, וכאלה הרוצים לתת עוד כוח למדינה. אבל מיהו ליברל אמיתי? בראיון לאפוק טיימס ההיסטוריונית הלנה רוזנבלט שופכת אור על הדוקטרינה הפוליטית הדומיננטית בחיינו

איל לוינטר | 11 בפברואר 2020 | חברה והיסטוריה | 25 דק׳

ההיסטוריה האבודה של הליברליזם

"אני מתכוון להקים ממשלת אחדות רחבה וליברלית", אמר בני גנץ לאחר הבחירות לכנסת ה-22[1]. "רק ישראל ביתנו תשמור על ישראל ליברלית", קובעת סיסמת הבחירות של אביגדור ליברמן לכנסת ה-23[2]. "אנחנו פועלים לחיזוק הערכים הליברליים בתוך הליכוד", מצהירים "הליברלים בליכוד" – קבוצה פוליטית שהתחזקה לקראת הבחירות לכנסת ה-21 (מועד א')[3]. הבחירות הן "בין שמרנים וכהניסטים לבין דמוקרטים וליברלים", קבעה סתיו שפיר[4].

"ליברליזם" הוא ללא ספק מונח חשוב וכוח עולה בשיח הציבורי בישראל. אבל מהו בכלל? ומדוע דמויות שונות כל כך בפוליטיקה בישראל ובעולם, עם דעות שונות ומנוגדות, מזדהות איתו? האם מדובר במדיניות כלכלית המצדדת בשוק חופשי ובהוצאת המדינה מהוורידים שלנו, כפי שטענו במפלגת "זהות"? או שמדובר במדיניות חברתית שמטרתה לסגור את פערי אי-השוויון ולעשות זאת באמצעות הממשלה, כפי שטוענים בשמאל האמריקני? אולי בכלל הכוונה היא למדיניות שמטרתה להקים ממשלה חילונית ללא דתיים? והאם ייתכן שהליברליזם הוא בעת ובעונה אחת דבר והיפוכו?

"ליברליזם הוא מושג המעורר ויכוח רב", מסבירה הלנה רוזנבלט (Rosenblatt), פרופ' להיסטוריה מאוניברסיטת ניו יורק. "יש הרואים בו מתנה שהעניקה התרבות המערבית לאנושות, ואחרים טוענים שהוא הסיבה לדעיכתה. המבקרים מאשימים אותו בחטאים רבים: הם אומרים שהוא הורס את הדת, את המשפחה ואת רעיון הלאום. שיש בו פגמים מוסריים קשים. ואילו מי שמגן עליו טוען מנגד כי הליברליזם אחראי לכל מה שטוב בנו. לרעיונותינו בנושא צדק חברתי, חופש אינדיבידואלי, הוגנות ושוויון".

תמונה: Shutterstock

תמונה: Shutterstock

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך
הגבול של החבית נקבע דווקא במקום שבו נמצא המחסור | איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ליביג והבעיה האיראנית

איל לוינטר

כאשר המפתחים פעלו במבנה מבוזר ורופף יותר, גם התוכנה נטתה להיות מודולרית יותר, כלומר מחולקת לחלקים עצמאיים יותר
חוק קונוויי: למה מערכות נראות כמו הארגונים שבנו אותן

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
חוק ברנדוליני: למה לבולשיט תמיד יש יתרון

איל לוינטר

איור אילוסטרציה: מגזין אפוק
הנאצים נכנסו לצ'אט: החוק שמסביר את הפוליטיקה ברשת

איל לוינטר

סלע אזהרה מצונאמי
הגדר של צ'סטרטון: הקו שאסור היה לחצות

איל לוינטר

אילוסטרציה: מגזין אפוק.
בארה"ב יהודים פונים למועדוני ירי; באירופה לקרב מגע

עידו פוקס

שתפו: