לא תמיד יותר אִבחון ויותר טיפול מועילים. לעתים הם אפילו ממש מזיקים
דינה גורדון | 14 באפריל 2019 | פסיכולוגיה | 11 דק׳
כיצד הופכים אותנו לחולים בניסיון לרפא אותנו?
רוברטס (שם בדוי בן 74) סבל מדלקת במעי הגס שגרמה לו לכאבי בטן קשים ולשלשולים. הדלקת הייתה חריפה כל כך עד שהרופאים החליטו שצריך להוריד בניתוח קטע מהמעי הגס שלו. הוא החלים לגמרי מהניתוח וחזר לתפקוד מלא. יום אחד, בבדיקה שגרתית מצאו שיש לו בדם רמת סוכר גבוהה מהממוצע. החריגה מהממוצע לא הייתה גבוהה אבל הובילה לבדיקות נוספות שבסופן התקבלה האבחנה שיש לו סוכרת מסוג 2 – סוכרת של הגיל המבוגר.
בעשורים האחרונים מקובל בממסד הרפואי להתחיל מוקדם בטיפול בסוכרת. ולכן, אף על פי שלא היו לו שום סימפטומים של סוכרת, רשם לו הרופא תרופה בשם glyburide שמורידה את רמת הסוכר בדם. חצי שנה לאחר מכן הוא התעלף כאשר נהג במכוניתו. המכונית סטתה מהכביש והתהפכה. כתוצאה מהתאונה שתי חוליות בצווארו של רוברטס נשברו. פרה-מדיקים שהגיעו ובדקו את רמת הסוכר בדם שלו מצאו שהיא הייתה נמוכה מאוד (כזכור הוא קיבל תרופה להורדת רמת הסוכר בדם). "התרופה עבדה יותר מדי טוב", כותבים שלושה רופאים (ד"ר גילברט וולטש, ד"ר ליסה שוורץ וד"ר סטיבן וולושין) מחברי הספר Overdiagnosis (2012).
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו