בדומה לאמנויות רבות ומסתוריות שנוצרו על ידי חכמי סין העתיקה, נוצרה גם אמנות ההקשבה
בן קמינסקי | 14 במאי 2017 | חברה והיסטוריה | 6 דק׳
על אמנות ההקשבה
על אמנות ההקשבה
"הקשבה" בתרבות הסינית המסורתית לא הייתה פעולה פשוטה כל כך ושטחית יחסית כפי שנהוגה כיום ברחבי העולם. הייתה לה משמעות עמוקה ומורכבת. הסימנייה הסינית למילה ״להקשיב״ (聽, במנדרינית הוגים אותה tīng) היא ביטוי לכך. היא מורכבת מכמה אלמנטים, מכמה סימניות. בצד שמאל רואים את המילה אוזן (耳) ומצד ימין נמצאות הסימניות עשר (十), עין (目), אחד (一), ולב (心).
מה משמעות הסימניות הקטנות שמרכיבות את הסימנייה הגדולה? מה ניסו לרמוז לנו כאן?
ייתכן שהסימנייה באה לרמוז לנו שכשאנחנו מקשיבים, אין עלינו להשתמש רק באוזניים, אלא גם בעיניים – ליצור קשר עין ולראות את האדם שמדבר אלינו, ולהשתמש בלב – להקשיב בתשומת לב, ולחשוב על מה שאנחנו שומעים. בשפה הסינית המילה לב (心, במנדרינית הוגים xīn) מתייחסת גם למחשבה ולמנטליות.
רוצה לקרוא עוד?
להמשך קריאה הירשמו או התחברו